קבוצות הלמידה שלי פועלות עם מורה נוספת להוראה מתקנת, כך שהן משלבות יחס אישי אך גם את יתרון הקבוצה.
העבודה המשותפת תמיד, כמו בכל עבודה שלי, כוללת גם היבטים רגשיים של העצמה, העלאת הביטחון העצמי וגישה רגשית משולבת פדגוגית. עבודה זו היא מפתח להצלחה לילדים ונערים רבים. ישנם תחומים בהם עבודה זו מגלה יתרונות רבים – בעיקר בתחומי הקריאה, כתיבה מיטבית, רכישת אוצר מילים באנגלית ודקדוק.
ישנן אסטרטגיות למידה מסוימות שקל יותר ליישם אותן בקבוצה, אשר מאפשרת לילדים להפוך לרגע להיות למורים עבור חבריהם.
בהוראה מתקנת קבוצתית, התיקון, העזרה ההדדית, חלוקת העבודה לעיתים על משימה אחת ושילובה כמו בפאזל, כל זה יחד עם אסטרטגיות הלמידה איתן אני עובדת, יוצרים הצלחות מרשימות. ממש רואים ילדים ונערים יוצאים מכאן עם ציונים גבוהים יותר, שזה החלק השולי, החלק החשוב יותר, הוא ילדים ונערים שרואים את עצמם ותופסים את עצמם וחווים את עצמם כחכמים ממש, ובצדק!
מוזמנים לפנות אלי במייל או טלפונית ולשמוע על קבוצות למידה קיימות.
כבר 20 שנים שאני רואה ניסים מתרחשים. ככה לפחות מגדירים זאת ההורים של הילדים והנערים. בפועל, אני יודעת שההצלחות של התלמידים שלי נובעות מכמה גורמים עיקריים.
ראשית, הייתי שם, סבלתי ביסודי, קצת פחות בתיכון, וגם זה רק כי בתיכון פשוט ברחתי מהשיעורים, ואני תמיד משווה את העבודה שלי לסדר של חדר. אסטרטגיות למידה בעצם עוזרות לנו לעשות סדר בבלגן שמתרחש במוח של הילד. והיות ואני כ"כ מכירה את הבלגן מקרוב, הוא היה קיים אצלי במוח כ"כ הרבה שנים (מוזמנים לקרא על כך בעמוד הסיפור האישי תחת לשונית אודות), קל לי יותר להבין איך "לסדר אותו" בראשם את הילדים. אך זה לא מספיק … יש גם את הגורם הרגשי. אני באמת ובתמים מאמינה כי בסופו של דבר למידה היא פעולה פיזית, מערכת של נוירונים ותאי עצב במוח שעלינו ללמוד לתפעל.
למידה מושפעת רבות ממוטיבציה.
המרכיבים למוטיבציה הם רבים מאוד, והבנה רבה במרכיביה ובכלל בתורת המוטיבציה והכלים הנפשיים המניעים אותנו לפעולה, הם מהגורמים (להערכתי בלבד) להצלחה של התלמידים שלי.
לרוב קורה כי תלמידים מגיעים מיואשים, חסרי אמונה ובעיקר כי ההורים שכנעו אותם להגיע. לא באמת מעניין אותם להצליח. האמירה "מה תעשה בתיכון?" או "מה יהיה בלי לימודים?" – מלבד העובדה שהיא לא נכונה בעיני, כי הצלחה בחיים היא הרבה מעבר להצלחה פדגוגית, היא גם לא באמת עוזרת, הילד בן 8 – הוא לא רואה קדימה כרגע מעבר למסיבת יום הולדת הבאה שהיא כל עולמו ולא קיים עוד דבר בעולם, אי פעם, אף פעם, מלבדה. והפחדות זו לא הדרך.
אם נוסיף להרחיב בעניין הנושא הרגשי, שקצרה היריעה כמובן מלהכיל את כולו, אומר כי לצד מגוון צרכים רגשיים שיש לתת להם מענה, אם נפשו של הילד חשובה לנו וכך גם הצלחתו, לצד עזרה טכנית פדגוגית, הקשבה, שליחה לאנשי מקצוע, שיתוף פעולה, אמונה ביכולת שלהם, יש גם את המרכיב הפשוט כ"כ הבא, שבעיני הוא החשוב ביותר: הבנה. להראות שאנו מבינים אותם. וכשאמא אומרת לי "אני לא מבינה כמה אפשר לומר לו להכין שיעורי בית והוא לא עושה" אני דווקא מאוד מבינה, זה סיוט אם אין לך כלים נכונים ללמידה. וילד שאומר לי "אני מרגיש שבחיים לא אדע", אני מאמינה לו ומבינה אותו, לא כסיסמא, אני יודעת שכרגע הוא חש מערבולת פיזית במוח שלו (פיזית!) שמוציאה אותו משליטה. לא ניתן לזייף הבנה אמיתית. בטח לא עם ילדים. וזהו מרכיב הכרחי במערכת היחסים של מורה – תלמיד.ה
בנוסף, ישנו מרכיב הגיוון.
גיוון בדרכי הלמידה, כל עוד הם נמצאים כמותאמים ונכונים לילד, הוא קריטי להצלחה. אין כאן רק עניין של גיוון לשם הנאה. אלא גיוון לשם האתגר למוח, אתגר שהמוח צריך כדי להצליח.
ישנם מחקרים שמראים כי ילדים ונוער מתמסרים בקלות רבה יותר ללמידה כאשר הם נמצאים בשלב ביניים בין "זה קל ממש" לבין "אני לא מבין כלום". הזיהוי הנכון של השלב בו קיים אתגר עבור הילד, אך בדיוק במידה הנכונה, הוא קריטי לא פחות.
והכי חשוב, אין לאן לרוץ. הכל בסדר, באמת שהכל בסדר! הילד ידע לקרוא, הילד ידע אנגלית, הילד יסיים בגרות (עבור מי שעוד זה חשוב לו בימינו), וכדאי שנעביר לילד יחד את המסר, "הכל בסדר ממש", לא צריך לרוץ להשיג כלום. כאן, לאט לאט, אנו נגלה את היכולות שלך, נגלה מה המוח שלך צריך כדי לזכור ולהבין*, ונתקדם בבטחה, ויותר חשוב מהכל – בהנאה! (*הערה: ממליצה לקרא את המאמר שלי על ההבדל בין הבנה לזיכרון המצוי בבלוג באתר זה תחת לשונית אסטרטגיות למידה בתפריט ראשי).
השיעורים מתקיימים אצלי בבית בגבעתיים, לתלמידים הנמצאים בערים רחוקות ועדיין מעוניינים ללמוד על האסטרטגיות איתן אני עובדת – ממליצה על קורסים אונליין בנושא או הדרכה אישית להורים איתי.
כבר 20 שנים שאני רואה תלמידים שחייהם בבית הספר מלווים באתגרים רבים שיכלו היו להימנע אם היו מגיעים לאחר תהליך של הכנה לכיתה א'. 12 שנים של אתגרים שהיו יכולים להימנע אם רק היינו מסתכלים לאמת בעיניים ומבינים כי מערכת החינוך היא תובענית ועלינו להגיע אליה מוכנים. יש כ"כ הרבה גורמים המשפיעים על הצלחתו הלימודית של הילד: הסתגלות התנהגותית, התמצאות במרחב, ניהול מחודש של זמן וארגון, בעיות בריאותיות שאנו לא מודעים אליהם, וויסות חושי, מוטוריקה עדינה וגסה. זמני הגן כבר עברו, הילד נדרש לגלות אחריות באמצעות מגוון רחב של ניהוליים תפקודיים, חברתיים, רגשיים והתנהגותיים.
קורס הכנה לכיתה א' נערך בקבוצות של עד 5 תלמידים. בקורס, אנו עובדים על נושאים רבים שיפורטו בתחתית עמוד זה.
בעיני, כמי שיצאה ממערכת החינוך ומכירה ביתרונותיה אך גם חסרונותיה הרבים, ראוי כי ילד יגיע לכיתה א' כאשר הוא כבר יודע לקרא. באופן כללי, הלימודים במערכת החינוך הם במקרים רבים (לא תמיד אך במקרים רבים) לא סדורים, כלומר, לרגע נראה שהילד שולט ומבין את החומר ושניה לאחר מכן – ממש בין לילה, הרמה עולה בבת אחת ובקיצוניות והילד מוצא את עצמו מבוהל.
הגישה שלי עם כולם, לא רק בקורס הכנה לכיתה א' היא:
אנו שואפים למצוינות, אך בקלות! מצד אחד לא חושבים בכלל על הרמה של הכיתה, תמיד חושבים איך להגיע רחוק יותר, כל עוד זה נעשה בהשקעה סבירה, וללא לחץ מיותר.
היה אצלי פעם תלמיד בכיתה ו' שעדיין לא ידע תרגום של מילים כמו DOG AND HOME – האסטרטגיות איתן אני עובדת הביאו אותו למצב שהוא ענה על בגרות חמש יחידות באנגלית, כאשר הצעתי שכבר יגש לבגרות, שאלו ההורים, למה? ואני שואלת – למה לא? אם אפשר להתקדם ובכיף, ובהנאה, וללא מאמץ שמוסיף עומס נפשי ורגשי, למה לא?
מצד שני, אני כן דואגת לבדוק מה הרמה של הכיתה ולוודא כי התלמידים אצלי תמיד נמצאים כמה צעדים קדימה מהכיתה.
התחושה הזו שאתה יושב בכיתה, לא מבין כלום, מאבד ריכוז משום שלא מבין, מתחיל להפריע, נוצרות בעיות רגשיות, רגשי נחיתות, בעיות משמעת, כל זה ניתן יהיה למנוע עם ההבנה כי היות ולעיתים יש עליה מהירה וקיצונית ברמה הנדרשת, חשוב להיות אחראים ולהיות תמיד כמה צעדים קדימה, כל עוד, כאמור, זה נעשה בהנאה.
בהכנה לכיתה א' אנו לומדים לקרא ולכתוב, מבלי שבכלל מרגישים שלומדים. דרך משחקים, תחרויות, הגרלות, חידונים. אנו נהנים יחד, אך גם לומדים מהם גבולות שלי ומה הם גבולות של האחר, מפתחים יכולת למידה חזותית ושמיעתית והתמצאות במרחב, לומדים על הרגלים נכונים.
שימו לב: היות וכניסה של ילד לכיתה א' משנה את כל המתרחש בבית, ישנו מפגש עד שלושה מפגשים גם ההורים. הסתגלות נכונה מראש לשינויים שידרשו בהתנהלות המשפחתית יעזרו לכם ליהנות מהתהליך.
רגע לפני שמתחילים לקרא - הערה חשובה לכם ההורים
הורים יקרים, התהליך איתי להתמודדות ומניעה של הפרעות קשב וריכוז תמיד כולל אימון נוירופידבק. זהו אימון המטפל במקור לבעיית קשב וריכוז ולא בסימפטומים.
למעוניינים, ניתן גם לשלב תהליך קואצ'ינג.
בעמוד זה תמצאו מידע על שני תהליכים אלו, אימון נוירופידבק (שתמיד נכלל וזו נקודת ההתחלה) ולמי שמעוניין מידע על תהליכי קואצינג לשיפור תפקודים ניהולים.
אני לא מקבלת לתהליכי קואצינג בלבד מהסיבה שמצאתי זאת אומנם יעיל, אך פחות באופן משמעותי מהיכולת לשינוי של אימון נורופידבק.
לפניכם ראשי הפרקים של תוכן עמוד זה:
הקדמה חשובה – ההבדל בין אימון נויפידבק לאימון קואצינג.
מהו אימון נוירופידבק, וכיצד הוא מתבצע?
מהו אימון קואצ'ינג, וכיצד הוא מתבצע?
מה העלות של כל אימון, כמה זמן כל מפגש ומה משך זמן האימונים?
ההבדל בין אימון נוירופידבק לקואצ'ינג אישי
במשך שנים חיפשתי כל כלי עבורי, למדתי ויישמתי כל כלי תודעתי, התנהגותי, ניהולי ותפקודי שראיתי הוכחות והאמנתי כי יכול לעזור לי להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז שלי.
לאורך הדרך, שמעתי רבים שמבטיחים הבטחות גדולות מאוד. החל מריכוז מירבי בכל זמן, ועד יכולת מולטיטסקינג. לאורך הדרךראיתי איך כלים אלומשפרים משמעותית את ההתמודדות, אך כמובן לא פותרים אותה לחלוטין. חשוב לי לומר זאת, אחד הדברים העיקריים שאני למדתי הוא שאין פתרון טוטאלי. תהליך של אימון כלומר קואוצ'ינג להתמודדות עם הפרעות קשב מטפל בסימפטומים.
אם לומר זאת במילים אחרות, ישנו קושי נוירולוגי, אשר מחקרים מראים כי רוב הסיכויים נובע מחוסר של דופמין במקומות ספציפיים במוח (ולא חוסר באופן כללי כמו שנוהגים לומר) וקושי זה מביא לקשיים בהתארגנות במרחב, קשיים בארגון זמן, קשיים בתקשורת הבין אישית, קשיים בקבלת סמכות, ויותר מהכול חוסר ריכוז או לחילופין ריכוז יתר והיפראקטיביות. כאשר הילדעובר תהליךשל קואוצ'ינג, ובעצם לומד כיצד להתמודד עם הקשיים שתיארתי כאן, קשיים שהם הסימפטום לקושי הנוירולוגי שהוא כאמור רוב הסיכויים נובע מחוסר בדופמין במקומות ספציפיים במוח.
מכאן, שאין אנו מטפלים במקור הבעיה אלא בסימפטום.
כך גם נהגתי אני עבור עצמי בהתמודדות עם הפרעות הקשב שלי. ידעתי כי כדור אני לא מוכנה לקחת (אני לא נגד, לי זה לא מתאים) והבנתי את מה שאני אומרת לילדים ולנערים שאני פוגשת – יש בהפרעת קשב מתנות רבות, אך עלי ללמוד כיצד להתמודד עם הקשיים כדי ליהנות מהטוב שהפרעת הקשב מביאה איתה. עד ששמעתי על טיפול נוירופידבק למניעה של הפרעות קשב וריכוז. זהו טיפול שמטפל במקור ולא בסימפטום. עם הזמן למדתי, כי יש צורך בשני ההיבטים. עלינו לסגל אצל הילד הרגלים חשובים תפקודיים, אך לפני כן וחשוב יותר מכל – עלינו לטפל במקור כדי להפחית את רמת הפרעת קשב למינימום האפשרי.
אימון נוירופיבק לשיפור תפקודי המוח
הפרעת קשב וריכוז, יכולה לנבוע מחמישה מקורות (אזורים) במוח.
4 מהם, יהיו אזורים בהם נמצא פעילות נמוכה של תקשורת בין התאים במוח. בשפה המקצועית נאמר כי רמת התדר, כלומר הפעילות החשמלית באזורים אלו נמוכה יחסית לממוצע. מתוך מחקרים ניכר כי הקושי הוא בהעברת הדופמין בין הסינפסות במוח באזורים המדוברים.
על כן, כאשר הילד נוטל ריטלין או דומיו, הוא בעצם מסייע למוח לשחרר למעבר בין תאי העצב במוח חומרים שיעזרו לתאים לתקשר אחד עם השני בקלות. תאי עצב במוח שמתקשרים אחד עם השני בקצב הפעילות החשמלית הנכונה עוזרים ליצירת ריכוז וקשב ברמה הרצויה.
אזור חמישי ממנו נובעת הפרעת קשב וריכוז הוא אזור בו בעצם מתרחשת פעילות חשמלית גבוהה יותר מאשר הממוצע. זהו מצב בו מוליכים העצביים בהחלט מופרשים לסינפסות (מרווח בין התאים) ואין חוסר בדופמין.
לכן בכזה מצב יהיה נכון לומר, כי הפרעת קשב וריכוז, נובעת מוויסות ומעבר לא מדויק ונכון בין הסינפסות במוח ולא כי חסר הדופאמין.
בתהליך של אימון נוירופידבק להפרעות קשב וריכוז, אנו נתחיל בבדיקת qeeg. בדיקה זו בעצם ממפה את האזורים השונים במוח ובודקת את רמת הפעילות החשמלית בכל אזור ואזור. איש מקצוע מנוסה לבדיקה זו יודע להכין תוכנית עבודה לפיה אנחנו נאמן את המוח לפעילות חשמלית רצויה כזו שעוזרת לנו להיות בקשב ובריכוז הרצויים.
כיצד ממשיכים בתהליך לאחר בדיקת QEEG?
אנו נבין מתוך הבדיקה אילו אזורים אנו רוצים לאמן במוח. כאשר אני אומרת לאמן, אני מתכוונת שאנחנו נבחר באיזה אזורים אנו רוצים להוריד את רמת הפעילות החשמלית שמתרחשת בהן, כלומר להוריד את הקצב המהיר בו התאים מתקשרים אחד עם השני ויוצרים מערבולת בנפשו של הילד, לעומת מצב בו נרצה לאמן את המוח להגביר את רמת הפעילות החשמלית והתקשורת בין התאים באזורים אלו. הכל לפי תוצאות בדיקה הראשונה – המיפוי.
זה המקום לומר שהאימון אינו פולשני כלל.
לפני שאתאר קצת יותר כיצד מתבצע האימון, ארצה לומר כי תהליך אימון זה בעצם מתרחש גם בסביבה החיצונית.
אם לדוגמה הילד שלכם לא מוצא את עצמו מתרכז בשיעור, אך פתאום בצפייה בסרט או בשיעור ספורט הוא מאוד מרוכז, זה אומר שהמוח שלו קיבל פידבק חיצוני עכשיו שאומר לו: כדאי להגביר פעילות חשמלית, כי הולך להיות לי כיף ואני הולך להנות.
דוגמה עוד טובה יותר (לצערנו) היא המציאות בה כולנו חיים כעת בזמן המלחמה. כמות אזעקות גבוה בעצם משדרת לאזורים הרגשיים במוח – תהיה בהיכון. התגובה של המוח להוראה "תהיה בהיכון" היא העלאת התדר, שזה אומר העלאת הפעילות החשמלית באזור הרלוונטיים במוח, שזה אומר – התאים מתקשרים ביניהם בתדירות מאוד גבוה ואם "נתמלל" פעילות זאת, ניתן לומר כי התאים בקצב העברת מידע בלתי פוסק ביניהם שאומר "היכונו לסכנה". לא כולנו היינו ברמה חרדה כזו. אבל המוח שלו קיבל פידבק חוזר ונשנה מכל אזעקה, הפידבק הזה לימד אותו שכדאי לו להיות על רמת פעילות חשמלית גבוה, שאומנם מביאה אותנו למתח רב מאוד אך גם שומרת עלינו. המוח הגיב לפידבק חיצוני, וגם גם יקרה בתהליך אימון בקליניקה, רק ששם קל לנו יותר לכוון את פעילות המוח לזו הרצויה, כלומר רמת הפעילות החשמלית באזור הקשב וריכוז במוח שנמצאה כ "בריאה".
אז איך זה עובד בפועל?
אל הראש של הילד יחוברו חיישנים, לרוב בין שניים לשישה חיישנים קטנים מאוד וכמעט בלתי מורגשים. חיישנים אלה יחוברו למחשב דרך מתאם, מתאם זה תפקידו לשדר למחשב את רמת הפעילות החשמלית המתרחשת בכל רגע נתון באזורים הספציפיים אותם אנו רוצים לאמן.
הילד יישאר ויצפה בסרט, כל סרט שהוא בוחר או לחילופין ישמע מוזיקה, כל מוזיקה שהוא בוחר, ואנו נגדיר את האימון כך שכל פעם שרמת התדר, כלומר פעילות החשמלית, משמע קצב התקשורת בין התאים באזורים המאומנים אלו מגיע לרמה הרצויה, זו שבעצם אני יודעת שהיא רמה בה אין הפרעות קשב וריכוז, הסרט ימשיך להתנגן או המוזיקה תמשיך להישמע. כלומר כאשר המוח מגיעה לרגעים לרמת הפעילות הרצויה, אני נותנת לו פידבק חיובי ואומרת לו הנה אתה עושה טוב ולכן הסרט ממשיך, כאשר המוח יוצא מרמת ה פעילות החשמלית אליה אני שואפת וככה הגדרתי אותה בתוכנית האימונים, הסרט יקפא ל מאיות שנייה כך שהמוח יקלוט את זה כפידבק שלילי שלאחריו במהירות שיא הסרט ימשיך להתנגן, זאת לאחר שהמוח החזיר עצמו לרמת הפעילות הרצויה.
מה שקורה כאן זה שהמוח בעצם מקבל פידבק חיובי כל פעם שהוא מגיע לרמת הפעילות החשמלית שאנו רוצים שהוא יגיע אליה. זו גם הסיבה שטיפול נוירופידבק בחודשיו הראשונים חייב להיערך במשך פעמיים בשבוע. אנו בעצם מאמנים את המוח להגיע לרמת פעילות חשמלית אחרת כך שלאט לאט הוא יבין כי עליו להגיע לרמת הפעילות הזו גם מחוץ לשעות בקליניקה עד שזה יהפוך להיות טבע שני של האזורים האלו במוח של הילד.
כאן זה גם המקום לומר, שעל אף אחוזי ההצלחה מאוד מאוד גבוהים, לא תמיד טיפול נוירופידבק מצליח, אך מעבר לכך, גם כאשר הוא מצליח, נדרש זמן רב כדי להגיע לתוצאה שתישאר לתמיד. המשמעות היא כי בתחילת הדרך, למשך כשלושה חודשים עד חצי שנה יהיה על הילד להגיע ל פעמיים אימון בשבוע, ולאחר מכן ברוב המקרים נדרש אימון תיחזוק של פעם בשבועיים עד פעם בחודש.
יחד עם זאת, את המדד האם הטיפול אכן עוזר לילד או לא ניתן לדעת כעבור 30 טיפולים, ולפי תוצאות טיפולים אלו ניתן להחליט כיצד להמשיך.
יש המסתפקים בתוצאות שהושגו בחודשים אלו ויש ששואפים לקבל תוצאות אף יותר טובות וממשיכים בטיפול.
כל נושא משך הטיפולים בתחילת התהליך והצורך ב "אימונים משמרים" – כלומר, משמרים את התוצאה המקסימלית שהגענו אליה הוא נושא מאוד מאוד אינדיווידואלי וראוי שיוסבר עליו בתחילת התהליך ובמהלכו עם כל ילד וילד.
אימון אישי לילדים עם הפרעות קשב וריכוז - קואצ'ינג
בשלב זה אני מסבירה על היבט אחר של התהליך איתי שהוא לבחירה ולא מתאים לכל אחד. זהו תהליך שבא רק בנוסף לתהליך אימון נוירופידבק ואך ורק בלמי שבוחר בכך. המשמעות למי שבוחר להוסיף תהליך זה הוא שחלק מהמפגשים יוקדשו לעבודה ושיחה אישית עם הילד דרך משחקים, הפעלות שמטרתם לשפ את יכולת ארגון הזמן והמרחב. (התארגנות בוקר, ערב, הכנת שיעורים, ניהול זמן, סידור חדר ועוד). חוכמה מעל הממוצע, אינטלגנציה רגשית (באופן משמעותי!) מעל הממוצע, חוש צדק מפותח, אומץ נדיר, יוזמה ומחשבה מחוץ לקופסא ויצירתיות נדירה! זה כל הטוב שמביא עודף הדופמין למוחינו, עודף שהוא חלק מהבעיה של קשב וריכוז. אך ילדיכם יזכה ליהנות ממתנות אלו שקיבל, רק אם ידע להתגבר על האתגרים שההפרעה מביאה איתה.
19 שנים שאני עובדת עם ילדים ונוער ו – 19 שנים שאני רואה ניסים של ממש מתרחשים.
19 שנים בהם אני רואה ילדים ונוער המגיעים עם קשיים חברתיים ופערים לימודיים עצומים מלווים בחוסר אמונה מוחלט ביכולתם. אך עצוב מכך, אני רואה הורים לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז שהתחילו לאבד אמונה ביכולת ילדיהם.
לאחרונה אני גם מציעה תהליכי אימון וליווי אישי לילדים עם הפרעות קשב וריכוז – וכמורה ואשת חינוך שחיה בעולם המבוגרים – ומתוך ניסיון עשיר מאוד בעבודה עם ילדים ונוער אני מרשה לעצמי לומר בוודאות מוחלטת כי אין נכון יותר מהמשפט "אצל מבוגרים, יש לשנות את התודעה להצלחה, שגשוג ותחושת מסוגלות. אצל ילדים ונוער, יש רק ליצור אותה מלכתחילה ככזו".
יש את התיאוריה – זו שמפרטת בדיוק רב את האתגרים איתם מתמודדים ילדים, נוער ומבוגרים בעלי הפרעות קשב וריכוז, ויש את העובדות – ההצלחות הכבירות שאנו חווים בחיים ברגע בו אנו מוכנים להודות באתגרים הרבים שמביאה עמה הפרעת קשב וריכוז ומגלים נכונות להתמודד איתם.
ילד ונער בעל הפרעת קשב וריכוז לא יצמח ולא ייהנה מהיתרונות הענקיים של ההפרעה, משום שלא הכיר באתגרים ולא סיגל לעצמו הרגלים וכלים לעקוף אותה ולהתמודד באמצעות פתרונות יום יומיים.
ככל שנתחיל מוקדם יותר בתהליך, כך תוצאות האימון יהיו מהירות יותר להשגה וקלות יותר להשגה.
במילים אחרות, בתהליכי אימון לילדים עם הפרעות קשב וריכוז – ידרשו פחות כוחות רגשיים ליצירת השינוי, וזאת משום שיהיו פחות התנגדויות נפשיות ופנימיות של הילד לשינוי.
אני לא מאמינה בזה משום שזו מחשבה שנוח להאמין בה, שהיא מנחמת, ואולי אף משום שהיא קלישאה למכור לילדים שאנו כ"כ רוצים שיצליחו אלא מהסיבה הפשוטה, שאנו – אם נרצה בזה או לא, בסוף מכונות לייצור מחשבות ורגשות – מחשבות ורגשות שמניעות אותנו לפעולות, והפעולות שנבחר יניעו אותנו להצלחה או אי הצלחה. זה תפקידנו ההורים ואנשי חינוך לספק לילד ולנער כלים איתם הוא ילך בעולם כאשר הוא זה הבוחר את מחשבותיו ומכאן ייצור רגשותיו ולא אנו (החברה התחרותית בה אנו חיים) נכתיב לו את דרכו.
דמיינו מפלצת קטנה
דמיינו מפלצת קטנה, שיושבת לכם בתוך המוח, הבטן, הכתפיים. בחרו כל מקום שתרצו. היא יושבת שם, ומספרת לכם סיפורים – הנה כמה דוגמאות:
אף חבר לא רצה לבוא איתך בשבת לגלידה, אחותך התעצבנה עליך בצהריים, המורה כעסה עלי אתמול ….ועוד עשרות אם לא מאות קטעי זיכרונות קטנים חסרי כל משמעות עבורנו המבוגרים, הרי משמעות עבור הילדים. ואז מגיע הילד, ורוצה שינוי. ומאמין בשינוי, הוא לוקח צעד ראשון. והמפלצת צועקת. והיא חושבת שהיא הכי חכמה, ויש לה סיבה, היא מלאת ניסיון חיים. המפלצת הפנימית מסבירה לילד שלכם בהיגיון משכנע מדוע הוא לא יכול, לא מסוגל, לא אהוב. וככל שעבר זמן רב יותר ללא שטיפלנו במפלצת זו, היא חזקה יותר ותיכנע פחות בקלות. אך זו רק מפלצת והאירועים שקרו הם רק פרשנות, והפרשנות יצרה מצב רגשי שיצר תגובה שיצרה שוב אירוע שיצר שוב את אותה פרשנות לא מעצימה.
אז בת כמה היא? מה גילה של המפלצת? היא בת חצי שנה? שנתיים? שלוש?
כל מפלצת ניתן לנצח עם הכלים הנכונים. כל תודעה ניתן לשנות. רק חשוב לזכור – ככל שנתחיל את התהליך כאשר המפלצת עוד תינוקת, כאשר עוד ניתן לחסל אותה בקלות, כך נוכל לצמוח גבוהה יותר, מהר יותר, בקלות יותר.
ככל שנתחיל בתהליך אימון אישי לילדים עם הפרעות קשב וריכוז מוקדם יותר, כך קל יותר יהיה "להיאבק" בתודעה הקודמת שאומרת "אני לא טוב, אני לא יכול". יהיו פחות קירות לשבור.
אז מה אנו עושים יחד, הילד ואני - בתהליך של אימון אישי להתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז?
נלמד להכיר את החוזקות של הילד. יש המון מהן! – אני מבטיחה לכם.
בתהליכים האימוניים הילד יגלה בעצמו חוזקות אלו. הוא יופתע לגלות כמה טוב יש בו, וכמה טוב יש בחייו.
המפגשים יכללו משחקי CBT (כלים מעולם האימון התנהגותי קוגנטיבי), שיחות, משחקי קלפים, לעיתים יצירות, הכנת סרטוני וידאו, משחקי תפקידים. מהפגישות הראשונות אצלי הילד שלכם יצא כאשר הוא "עף על עצמו". וככה ילד צריך להלך בעולם – כשהוא "עף על עצמו". מרגיש הכי טוב שניתן, הכי מוצלח, הכי חכם.
לאחר מכן, אנו גם נדבר ונעלה אתגרים, אבל לא לפני שנוודא שיש קרקע פורייה של ביטחון ועוצמה, עמוד שדרה פנימי שיכול לקבל ולשמוע על האתגרים ולקבל אותם. לאחר מכן, נלמד וניישם שימוש בכלים רבים מאוד לפתרון אתגרים והתמודדויות יום יומיות.
ניצור הרגלים מנצחים לחיים שיהוו לילד עזר לבניית עתידו.
בסיום שלבים אלו נעבור יחדיו כמה תהליכים נוספים:
יצירת מנהיגות אצל ילדיכם, פיתוח כישורים חברתיים מיטיבים
ארגון זמן באופן יעיל – להספיק יותר בפחות זמן ובאופן יעיל
פרשנויות חיוביות יותר לקורה סביבנו
נעבוד על איפוק ודחיית סיפוקים
לקיחת אחריות אישית
שאיפה למצוינות
ארגון וסדר למידה יעילה (למבקשים נעבוד גם על אסטרטגיות למידה)
יצירת איזון ורוגע
הגדרת מטרות והשגתן
אסיים עמוד מידע זה עם המשפט שלדעתי אמור להיות הערך החשוב ביותר המנחה כל הורה ומורה:
"איך בונים ספינה? אוספים אנשים ונוטעים בהם את האהבה והכמיה לים הגדול, הרחב והאינסופי. ולא מקבצים אנשים ואומרים להם להכין תכניות, לאסוף חומרים ולבנות ספינה".
אורך זמן אימון הינו 45 דקות יחד עם זאת לעיתים יש עיכובים שאין עליהם שליטה ולכן יש לקחת בתכנון זמנים כי לעיתים יהיה צורך להאריך לשעה ואף שעה ועשרה. מקרים אלו מתרחשים לרוב כאשר ישנה קליטת תדרים לקויה שעוברת מהמוח למערכת ויש לטפל בעניינים טכניים כדי לשפר אותה לרמה המקסימלית. בדיקת עוצמת התדרים מתבצעת בכל תחילת פגישה. עלות פגישה לא משתנה והיא זהה בין אם אורך השיעור הוא באורך הרגיל שלי 45 דקות ובין אם יש צורך בהארכה. למעוניינים בשילוב קואצ'ינג אישי (התנהלות בזמן, התנהלות המרחב, ארגון וסדר) העלות היא זהה פשוט למשך ספר שבועות מוסיפים פגישה בשבוע.
שימו לב בבקשה –
אימון נוירופידבק חייב! להתבצע פעמיים בשבוע לפחות ואם יש אפשרות עדיף גם שלושה. אימון נוירופידבק הוא היוצר את רוב השינוי. אימון הקואצ'ינג הוא חלק משלים שמשפר את יכולת הארגון וסדר וניתן להוסיף אותה כפגישה נוספת במהלך השבוע או בסוף תכנית האימון הראשוני שכאמור מונה כ 20 עד 40 פגישות.
עוד חשוב מאוד לזכור!
שינויים רואים לאחר 20 מפגשים, כך שכל תהליך בו עצרנו תהליך באמצע לפני סיום סדרה של 20 מפגשים לא מהווה מדד לשינוי והוא בבחינת השלכה לפח של זמן וכסף עבורכם. לכן, אם מתחילים, חשוב לוודא כי יש יכולת כלכלית ויכולת מבחינת לו"ז להכניס שני אימונים בשבוע למשך 20 אימונים. (אם ניתן 3 – מה טוב…).
מה קורה לאחר 20 אימונים?
ראשית, נבדוק שאכן מתרחש השינוי שלפי מחקרים אכן קורה ב 85 אחוז מהמקרים. לאחר מכן נחליט אם יש עוד צורך חודשים לפעמיים בשבוע אימון ואם כן למשך כמה שבועות – ואם לא – כמה אימונים נדרשים לשימור. שימור זה אומר שנדרש ל אימון אחת לשבוע, או אחת לשבועיים או אפילו אחת לחודש. זה אינדיווידואלי אצל כל אחד ואחד.
יחד עםזאת תמיד ולכל מצב יהיה נכון לומר כך: כלמי שהאימון כן עבד עבורו בשלב הראשון – ידרש לאחר מכן להוריד את כמות האימונים החודשית בהדרגתיות והמרווח בין אימוןלאימון ילך ויגדל עם הזמן.
מתי כבר לא צריך בכלל יותר להגיע לאימון נוירופידבק?
זה משתנה, לפעמים כעבור כמה חודשים, לפעמים שנה, לפעמים שנתיים ולפעמים גם למשך שנים, תלוי בחומרת האתגר.
מוח של ילד, נער או מבוגר עם הפרעות קשב וריכוז הוא מוח שונה. כמאובחנת עם הפרעות קשב וריכוז קיצוניות, אני יודעת לומר שזו אחת התובנות החשובות - המוח שלנו שונה - ודורש רגישות אחרת, תשומת לב שונה, ניהול אחר של התארגנות וסדר יחד עם תקשורת בינאישית ייחודית.
הדרכת הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז היא קריטית להצלחת העצמת הילד המאובחן.
עליכם ללמוד להכיר את מגבלות הבעיה, את האתגרים, את ההתמודדויות, את הברכות הענקיות שהיא מביאה איתה - ולדעת כיצד לכוון ולחזק את ילדיכם.
הדרכת הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז
הפרעת קשב וריכוז מביאה איתה ברכות גדולות מאוד. יצירתיות נדירה, רגישות גדולה לסביבה, חוש צדק מפותח, התמסרות גבוהה למשימה (לאחר שכבר נוצר מיקוד) ועוד יתרונות רבות מספור. אך לצד כל אלו עלינו לזכור כי הפרעות קשב וריכוז מביאות גם המון אתגרים שללא מענה הולם וטיפול דרך הדרכת הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז – לא יהיה כל ביטוי ליתרונות ולצמיחה הגבוהה האפשרית. בעייתיות גדולה יש בעובדה שהורים ואנשי חינוך רבים רואים בבעיית קשב וריכוז רק בעיית ריכוז או היפראקטיביות.
ילדים, נערים ומבוגרים עם add/adhd הם בעלי רגישות ופגיעות גבוהה מאוד, ומכאן גם בעלי נטייה לפרשנות שלילית ומוטעית של המציאות – פרשנות שיוצרת עם השנים תודעה של קורבן וחולשה. יש חוקרים הטוענים כי פגיעות ורגישות זו לסביבה נוצרת לעיתים בשל אינטואיציה מוגברת של הילד, קליטת חושים מוגברת. כלומר – הרגישות הגדולה שלנו גורמת לנו לקחת חלק מכאבי הסביבה יותר מידי "לתוכנו". זהו אתגר רגשי שראוי כי אתם כהורים – עמוד התווך בחיי ילדיכם – תהיו מודעים אליו.
בהדרכת הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז תלמדו מה מנהל את ילדיכם, כיצד המוח שלו עובד ואיך לעזור לו להתנהל ולצמוח.
חוסר המיקוד והריכוז יוצר גם בעיית סדר וארגון במגוון היבטי החיים. חוסר הארגון יוצר לעיתים עיכובים בזמן, איחורים, שיוצרים לחץ יום יומי, לחץ שיוצר מעמסה רגשית, מעמסה רגשית שמוסיפה לפגיעות ולרגישות של הילד – רגישות ופגיעות שמלכתחילה קיימת בו רק מעצם הבעיה – עוד לפני בעיות הארגון ש "מוסיפות שמן למדורה".
פגיעות רבה זו כאמור יוצרת פרשנויות רבות מוטעות מכאן לעיתים גם בעיות בסמכות מול ההורים ומורים בבית הספר ("כולם נגדי") או בעיות חברתיות בשל דימוי עצמי נמוך שלרוב אינו מוצדק מפני שלרוב ילדי קשב הינם חכמים מהממוצע באופן משמעותי ועל מחקרים נתפסים על ידי החברה כאהובים ומוערכים.
כהורים – יש לכם תפקיד חשוב בעיצוב עתיד ילדיכם.
הדרכת הורים מסודרת בהתמודדות עם ADD/ADHD תעזור לכם לעזור לילדים שלכם
שיפור הביטחון העצמי
הכרה במסוגלות עצמית
ניהול וארגון זמן
דחיית סיפוקים ואיפוק
פרשנות מעצימה לאירועים
שיפור בתקשורת, מנהיגות וכישורים חברתיים
ניהול תהליכי למידה והצלחה פדגוגית
"איך בונים ספינה?"
"אוספים אנשים ונוטעים בהם את האהבה והכמיהה לים הגדול, הרחב והאינסופי.
ולא - מקבצים אנשים ואומרים להם להכין תוכניות, לאסוף חומרים ולבנות ספינה"
זוהי בעיני עבודתו החשובה ביותר של כל איש חינוך, לנטוע בילד את האהבה לחיים, את הרצון לשגשג, לפרוח, להגשים וליצור.