אסטרטגיות למידה

החשיבות העצומה שמאחורי אסטרטגיות למידה

גולשים יקרים, אני רוצה להסביר לכם מה הן אסטרטגיות למידה ואת החשיבות העצומה שיש ללמידה באמצעות אסטרטגיות למידה לכל ילד, נער או סטודנט בין אם ישנה התמודדות עם לקויות למידה או הפרעות קשב וריכוז ובין אם זה מצב “רגיל” בו פשוט יש צורך  בלמידה יותר יעילה ומהירה.

על מנת שחשיבות השימוש באסטרטגיות למידה תהיה מובנת, חשוב לי שתזכרו בכל שלב ושלב את מה שאני אומרת תמיד:

למידה היא לא מצב מופשט, למידה היא פעולה פיזית. כל ידע וכל זיכרון שלנו נמצא פיזית בתוך הנוירונים במוח. המוח שלנו מחולק לחלקים רבים, כמו מחלקות, ובכל מחלקה מיליונים נוירונים (תאי עצב)  שמאחסנים בהם את המידע שאנו לומדים ומעבירים מידע בינם לבין עצמם, כלומר בין תא אחד לשני.

בואו נדמה מצב בו אתם גרים במרכז תל אביב, וצריכים לצאת לנסיעה ולהגיע לחיפה על מנת למסור אריזת מתנה בכתובת ספיציפית.

על מנת לצאת לדרך ולהגיע לחיפה, תצטרכו כמובן לעלות על הכביש עם הרכב ולהתחיל לנסוע על כביש היציאה מהרחוב בו אתם גרים, כלומר אתם צריכים להיטמע אל תוך שבילי התנועה. אך הרכב לא מתניע.
ללא שלב זה, אין לכם סיכוי להגיע לחיפה.

שלב ההטמעה – השלב הראשון באסטרטגיות למידה

כך גם עם למידה, זהו למעשה השלב הראשון של למידה, שלב הטעמת הידע, כאשר אתם לומדים, כל ידע שלכם מוטמע בתוך תאי עצב במוח, ואם שלב זה בלמידה לא נעשה באופן המדויק לכם, הידע כלל לא יכנס למוח, לא תיווצר הבנה ולא היווצר זיכרון.
בתוך העולם של אסטרטגיות למידה – ישנן אסטרטגיות שנועדו בדיוק למטרה זו –
ליעל את הדרך בה אנו מטמיעים ידע במוח. אני קוראת לזה תהליך של הדבקה. אנו צריכים ללמוד בצורה שהידע “נדבק” במוח ולא משתחרר ממנו.

שלב העיבוד בתהליכי למידה

נחזור לדוגמה שלנו, כעת יצאתם לדרך,  אך מיד בסוף הרחוב שלכם, אין לכם גישה להמשך הרחובות הפנימיים בתל אביב, אלו שיוציאו אתכם בסוף אל כביש החוף, שהוא כביש בין עירוני.  היציאה מהרחוב שלכם חסומה.
גם במקרה זה אין לכם סיכוי להגיע לחיפה.
זו מהסיבה שאין לרכב שלכם יכולת לנוע מרחוב פנימי אחד לאחר.
כך גם בלמידה, הנוירונים בהם הוטמע הידע צריכים לתקשר עם הנוירונים האחרים באותו אזור במוח, נניח הידע הוטמע באזור העיבוד החזותי במוח, בתוך אזור העיבוד החזותי נרצה שתהיה תנועה זורמת של מידע ממש כמו שנרצה שהרכב שלנו יזרום בתנועה בין רחובותיה הפנימיים של תל אביב.

כעת השתחררה החסימה בסוף הרחובות שלכם ואתם זורמים לכם בבטחה ובמהירות בין רחובותיה הפנימיים של תל אביב – אל עבר הכבישים הבינעירוניים – נניח כבישי איילון וכביש החוף.
כך גם נרצה שהידע יעבור בקלות, בזרימה ובמהירות בין התאים שלנו באותה מחלקה במוח. שוב אם ניצמד לדוגמת הידע המצוי באזור העיבוד החזותי במוח נרצה שכל התאים באותו אזור ישתפו את הידע שלהם כל אחד עם מיליוני התאים האחרים בזרימה ובקלות.
זהו שלב העיבוד, זה השלב השני בלמידה.
השלב בו נעשה עיבוד של הידע, כלומר כל תא משתף עם הרבה מאוד תאים אחרים באותו מחלקה את הידע שלו והמוח מבצע אינטגרציה של כל הידע ביחד.
ממש כמו שלא יעזור לנו לצאת מרחוב של הבית שלנו אם לא נצליח להשתלב בתוך הרחובות הפנימיים של תל אביב, כך לא יעזור לנו נטמיע ידע במוח מבלי שהידע יבצע תקשורת ואינטגרציה עם כל חלקי הנוירונים שכבר קיימים באותה מחלקה במוח, בדוגמה שלנו:

חלק זה הוא חלק מהותי ביצירה של למידה יעילה, וישנן אסטרטגיות שהשימוש בהן מבטיח תקשורת ועיבוד יעיל של הידע במוח – לאחר שבוצע שלב ההטעמה הראשון.

כעת יצאתם מתוך רחובותיה הפנימיים של תל אביב אך הכניסה לכביש החוף – הכביש הבינעירוני חסומה.
גם כאן כל הדרך שעשיתם עד עכשיו לא באמת מספיקה – הרי המטרה היא להגיע לחיפה, אז מה זה משנה אם בסוף הרכב התניע, ומה זה משנה אם בסוף הצלחתם לעבור בין כל הרחובות הפנימים על עבר הכביש הבינעירוני, לחיפה לא תגיעו.

כך גם עם למידה, תהליך העיבוד של הידע שלמדנו דורש כי תתבצע אינטגרציה מלאה בין כל הנוירונים והמידע הטמון בהם גם בתוך כל אזור בפני עצמו (כמו הדוגמה שכתבתי, למשל בתוך אזור העיבוד החזותי), אך למידה יעילה תתרחש רק כאשר תתבצע אינטגרציה של הידע במוח גם עם כל האזורים האחרים, כלומר אזור העיבוד החזותי במוח, ישתף במידע והמידע יעבור בקלות אל אזור עיבוד שמיעתי, וזה מצידו יעביר ויזרים מידע בקלות אל אזור העיבוד הרגשי וכן הלאה.

כמו שההגעה לחיפה דורשת זרימה חופשית בין הכבישים בינעירוניים בין תל אביב לחיפה גם למידה יעילה דורשת זרימה חופשית ותקשורת מלאה של ידע בין האזורים במוח ולא רק בתוך כל אזור ואזור.

לייעל את שלב השליפה בלמידה

כעת הגעתם בדיוק לכתובת המדויקת בחיפה, הגעתם ליעד. אתם מנסים לפתוח את התא האחורי שם נמצאת החבילה אותה רציתם למסור, אך התא נעול, אין גישה אליו.
אתם במקום הנכון, והמתנה נמצא שם בפנים, אך אתם לא מצליחים לשלוף אותה.

מה שווה הייתה כל הנסיעה?
ובאותו משקל, מה שווה כל הלמידה אם ברגע האמת, הידע אכן נמצא במוח אך אנו לא מצליחים לשלוף אותו?

זה השלב השלישי של כל תהליך למידה – שלב השליפה

היכולת להיזכר בתשובה ובידע ולבטא אותם.
אני מניחה כי הרבה יתפלאו לשמוע כי הרבה פעמים הידע נמצא אצלינו במוח אבל אנו לא זוכרים אותו כלומר לא מצליחים לשלוף אותו.
זהו שלב השליפה ויש אסטרטגיות למידה שהשימוש בהן מבטיח יכולת להגיע את הידע במוח ברגע שאנו צריכים אותו.

להמשך ידע מעניין וחשוב בנושא אסטרטגיות למידה אני ממליצה לכם לצפות סדרת הסרטונים שלי שמפרטת מה המוח שלנו צריך בזמן למידה כדי להצליח: ללמוד כיצד ללמוד.
קורסים דיגיטליים מעולים בתחומי אסטרטגיות למידה  ניתן למצוא בקישור זה:
קורסים דיגיטליים בתחומי אסטרטגיות למידה והתמודדות עם הפרעות קשב