כשאנו מדברים על אסטרטגיות למידה – חשוב שנבדיל בין אסטרטגיות הבנת הנקרא או אסטרטגיות כלליות בכל מקצוע/תחום אחר.

כאשר אנו מדברים על אסטרטגיות למידה כלליות – אנו מבינים בעצם כיצד המוח עובד ומנהל את עצמו בזמן למידה  וכיצד לעזור למוח שלנו ללמוד נכון ואפקטיבי – כלומר ללמוד יותר – בפחות זמן ולזכור לטווח הרחוק.

הידע שם הוא מרתק, כי כמות ה "מניפולציות" שניתן לבצע על המוח כדי ללמוד יותר היא בלתי ניתנת לתיאור. לאחר מכן – לכל תחום ותחום יש את האסטרטגיות הנכונות לו. 

מאמר זה יספק סקירה קצרה מאוד, אך עדיין חשובה ומשמעותית בכל הקשור לעולם אסטרטגיות הבנת הנקרא. ידע רחב יותר  הקשור לעולם אסטרטגיות למידה באופן כללי ושאינו משויך ספציפית להבנת הנקרא, ניתן למצוא בעמוד זה.

כאשר אנו מדברים על אסטרטגיות הבנת הנקרא יש הפרדה מאוד חשובה שיש לבצע:

1. חלק משני – בעקיפין הקשור לתחום – לשון.

בתוך חלק זה נכללים נושאים כמו: גופים, כתיבה נכונה בזמני עבר ועתיד, טעויות כתיב, שורשים, פועל, שם פעולה ושם פועל, תארים ושמות עצם ועוד.

חלק זה הוא יחסית פשוט להבנה ודורש פחות זמן עבודה.

דעתי המקצועית היא  כי התכנית של משרד החינוך שמה דגש רב מידי על שלב זה בשלבים קדומים מידי של הלמידה. כלומר כיתות ב' ו – ג'.
למשל, ילדים בכיתה ג' ו ד' לומדים רבות על הוצאת שורש מפועל.
זו טעות בעיני. 
כבר אסביר את הסיבה לכך אך לפני כן חשוב לי להסביר מדוע אתם צריכים להיות מודעים לדרך העבודה הנכונה (כפי שאני רואה אותה) כאשר מדובר בילדים אשר: חווים קשיים רגשיים, בעלי לקויות למידה ויותר מהכל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. 

ילדים אלו, קשה להם עם עובדות משעממות. הם חייבים עניין ויותר מהכול הם חייבים למידה שהיא למידה תהליכית.

כאן אני פותחת סוגריים ואומרת כי יש המשתמשים במונח למידה איטית. כלומר אומרים: אצל ילדים עם קשיים של קשב וריכוז או לקויות למידה הלמידה היא איטית. 
הטרמינולוגיה חשובה כאן מאוד מפני  שהילד מרגיש איך אנו מתייחסים אליו גם אם אנו לא אומרים זאת במילים, ואנו יכולים להשתמש במושג איטית שהוא שלילי לרוב או במושג תהליכי. ילד, נער ובוגר שיש לו חשיבה תהליכית יש לו יתרון גדול מאוד על רבים מחבריו למקצוע בהרבה מאוד תחומים. כתיבת דוחות דורשת חשיבה תהליכית, מציאת פתרונות, ניהול פרויקטים, הקמת עסקים מצליחים ועוד.

לכן, חשוב שכבר כאן נשנה את השפה ונדבר במושגים של חשיבה תהליכית ולא חשיבה איטית. 

נחזור לעניין אסטרטגיות הבנת הנקרא. 
כאמור, למידה של נושא הלשון היא למידה של עובדות. שם עצם יש לו הגדרות מסוימות, תואר יש לו הגדרות מסוימות וכן הלאה.  זכירה של פרטים יבשים והרבה מהם.

אם הילד יקרא המון ספרים! כלומר – נחסוך בזמן הלמידה של נושאי לשון, ובזמן זה הילד יתנסה בעבודה של הבנת הנקרא דרך טקסטים ומענה על סוגי שאלות אחרות, שאלות הבוחנות הבנה ולא חוקי לשון, כאשר הוא ילמד רק בכיתה ה' את הנושאים של לשון – הלמידה תעשה באופן מהיר באופן משמעותי ביותר. 
אנו חוסכים כאן מהילד תסכול רב בכיתה ג' – ומעבר לכך –   בזמן הרב שהוא לומד לשון בכיתות נמוכות יכולנו יותר להשקיע בדברים החשובים יותר של הבנת הנקרא וקריאה – וכך השגנו שני דברים: 
ראשית, נשאר לילד יותר כוח ללמוד את הדברים החשובים באמת שזה הבנת הנקרא.
ושנית, כאשר כבר כן נגיע ללמוד את נושאי הלשון  בכיתה ה' והלאה – אנו נלמד את הילדים במהירות גבוהה יותר.
זאת משום שקריאת הספרים והטקסטים העשירה אצלינו את השפה כך שאנו פחות צריכים חוקים כדי לדעת מהו שם עצם או שם תואר, זה ברור לנו מתוך הקונטקסט.

למשל, כאנשים בוגרים שאינם מתחום ההוראה, אתם יודעים לומר לי האם המילה נדיב היא  שם תואר או שם עצם? סביר להניח שכן, נדיב מתאר מישהו ולכן זה שם תואר.
אני לא צריכה להסביר לכם חוקים כדי שתחליטו אם מדובר בשם תואר.
אם אשאל אתכם האם המילה שולחן היא שם תואר או שם עצם, אתם יודעים שזה שם עצם.

כי קראתם כבר כ"כ הרבה בחייכם. מתוך ההיגיון שטבעי לכם – קל לכם לענות.
ילדים בכיתה ב'-ד' עדיין לא קראו מספיק והתנסו בשפה, ולכן אני צריכה ללמד אותם, למשל,  כי לשם עצם ניתן ליצור שייכות ולשם תואר לא. ואז במשך זמן מסוים (כלומר, שעות יקרות מפז) נתרגל זאת, נוסיף שייכות לשם תואר מידי פעם ולשם עצם מידי פעם ואראה לו איך לבדוק את העניין.
יש עוד חוקים לבדיקה האם המילה היא שם עצם או שם תואר.
אך אם הילד ילמד נושאים אלו רק בכיתה ה' או ו', הוא לא יצטרך כ"כ להיצמד לחוקים יבשים שצריכים לזכור, כי ההיגיון והשפה הטבעית משנים ראשונות מלוות בקריאה – כבר עוזרים לו בהפרדה.

אני רוצה להזכיר זאת שוב ולא רק בהקשר של הבנת הנקרא ולשון, בעיקר עבור מורים שקוראים פוסט זה אך לא רק – ילדים עם הפרעת קשה קשה להם עם עובדות.
אנו צריכים רגש כדי לזכור.
המוח שלנו עם זיכרון רגשי מפותח מאוד, אך כל מה שקשור לעבודות משעממות (כגון שנים של מלחמות בהיסטוריה), הוא אתגר ענק עבורינו.
אנו אנשים של רגש, ובגדול.
כמה שפחות חוקיות משעממת.

2. חלק אחר של למידה בהבנת הנקרא הוא החלק של מסר גלוי

זה החלק הקל ביותר וזה החלק הראשון שאני בודקת אצל כל ילד שמגיע אלי. אם חלק זה לא יושב טוב, יש לעבוד עליו באופן משמעותי יותר עד שהבנה זו יושבת טוב ורק אז לעבור וללמוד חלקים אחרים בהבנת הנקרא שכבר יוסברו.

אז מהו החלק הגלוי?

החלק הגלוי מדבר על מה שממש כתוב שחור על גבי לבן. כלומר, אני לא צריך לשער השערות ולא מגיע למסקנה מתוך הכתוב בטקסט.

לדוגמה:

גליה לא הלכה לבית הספר משום שהייתה חולה ולכן ישנה אצל סבתה.
איפה גליה ישנה?  אצל סבתה.
מי ישנה אצל סבתה? גליה.
למה גליה לא הלכה לבית הספר? משום שהיא הייתה חולה.

אך הנה דוגמאות לשאלות שאין עליהן תשובה בטקסט.
מדוע העובדה שהיא חולה גרמה לה לישון אצל סבתה,
מדוע היא לא יכלה לישון חולה בביתה עם הוריה?

זו דוגמה לכך שאין תשובה בטקסט וזו דוגמה נפלאה לבדוק האם הילד מבין את ההבדל בין ההשערה, למסר הסמוי ולמסר הגלוי.

לא רשום לי מדוע היא לא ישנה בבית שלה. 
רשום רק כי משום שהיא הייתה חולה  היא ישנה אצל סבתה. 
ולכן – התשובה לשאלה "מדוע לא ישנה בבית שלה?" זו שאלה של השערה. 
אם הילד עונה בביטחון כי היא לא ישנה בבית שלה כי היא הייתה חולה זו לא הסיבה. 
הילד כן צריך להבין בשלב הזה – ואם לא מבין אז לתרגל הרבה מאוד  (באמצעות טכניקות מעולם אסטרטגיות הלמידה) ולהסביר לו כי בשאלה זו  אנו נדרשים לעלות השערות. 

למשל : מפני שההורים שלה היו צריכים לצאת לעבודה מוקדם ומשום שגליה חולה סבתה נשארה מהבוקר איתה בבית. 
או: אולי סבתה הייתה רופאה ולכן כולם הרגישו בטוח יותר שהיא ישנה אצלה? 

כלומר – הטקסט אומר לי באופן גלוי מדוע ישנה אצל סבתה – הייתה חולה אבל לא אומר לי מדוע לא ישנה אצלה בבית – מדוע נדרש המעבר הזה. 

הדוגמה הזו אולי קצת קשה לילד בכיתה ג', אבל הרעיון הוא להבין הבדל בין מסר גלוי, לבין השערה, לבין הסקת מסקנות ופרשנות ולבין מסר סמוי.
ארשום זאת שוב כדי לוודא שנקודה זו הובנה:

יש הבדל בין מסר גלוי, השערה, מסקנה, מסר סמוי. כל אחד מהם הוא מסר שונה. להבנת כל אחד מהם אסטרטגיות שונות.

במאמר הבא אגע ואדבר יותר על החלק של הסקת מסקנות ופרשנות כולל טכניקה ללמידה והבנה של מסר סמוי בטקסט – אחת מיני רבים מאוד המופיעים בקורסים שלי: אסטרטגיות למידה בהבנת הנקרא.

אך כעת, ארצה לסיים בדוגמה נוספת.

"הרופא נתן למיקה להכין את התרופה בעצמה למען החולים והיא שמחה מאוד".

שאלות גלויות: 
מי נתן למיקה להכין את התרופה?  הרופא (שאלה גלויה).
האם מיקה שמחה כאשר הרופא נתן לה להכין את התרופה בעצמה? (כן, שאלה גלויה).
למי הרופא נתן להכין תרופה לבד בעצמה?  (למיקה, שאלה גלויה).

שאלה של השערה (שימו לב כי זה עדיין לא מסר סמוי אלא השערה – יש הבדל שיוסבר במאמר הבא):

מדוע מיקה שמחה כ"כ כאשר הרופא נתן לה להכין את התרופה בעצמה?
שימו לב כאן שלא שואלים האם היא שמחה, או מי שמחה או מה קרה שגרם לה לשמוח. אלא את הסיבה העמוקה לכך.

תשובות (השערות אפשריות) יכולות להיות:

מפני שהיא רצתה להיות רופאה ולכן זה נתן לה ניסיון.
מפני היא רצתה להרוויח כסף וכאשר היא הכינה תרופות היא קיבלה יותר כסף.
אולי הרופא היה סבא שלה והיא רצתה שהוא יעבוד פחות קשה.

אלו תשובות שלא רשומות בטקסט, וגם לא ניתן להסיק אותם באופן מסקנתי מהטקסט (סמוי) ולכן מדובר בהעלאת השערות.

אם בכל שאלה  על טקסט שאנו מתרגלים נשאל את הילד: האם התשובה הייתה גלויה בטקסט או לא? זה מאמן את המוח של הילד להבין בהבדל. ולכן, בשלב מאוחר יותר  כאשר יפגוש בשאלות סמויות יהיה לו קל יותר לבצע את ההפרדה ולומר:

כאן הכל גלוי לי בטקסט. ולכן אשתמש באסטרטגיות שלמדתי למענה של שאלת מסר גלוי.
כאן, אני צריך להגיע להשערה.
כאן, זה כתוב באופן סמוי ולכן עלי לחשוב מה מסתתר מאחורי המילים באמצעות הטכניקות שלימדו אותי.

שימו לב כי בדוגמאות שנתנו כאן במאמר זה אין דוגמה למסר סמוי אלא להשערה בלבד.

במאמר הבא הנוגע למסר הסמוי בטקסט – הבנת הנקרא – יהיה לכם קל יותר להבין עוד איך להרחיב את הידיעה והכישורים של הילד ולחזק אסטרטגיות הבנת הנקרא.