אסטרטגיות הבנת הנקרא וכישורי למידה בשפה

כשאנו מדברים על אסטרטגיות למידה – חשוב שנבדיל בין אסטרטגיות הבנת הנקרא או אסטרטגיות כלליות בכל מקצוע/תחום אחר.
כאשר אנו מדברים על אסטרטגיות למידה כלליות – אני מבינים בעצם באופן לגבי כל למידה כיצד המוח עובד ומנהל את עצמו בזמן למידה – כל למידה וכיצד לעזור למוח שלנו ללמוד נכון ואפקטיבי – כלומר ללמוד יותר – בפחות זמן ולזכור לטווח הרחוק.

הידע שם הוא מרתק, כי כמות ה “מניפולציות” שניתן לבצע על המוח כדי ללמוד יותר היא בלתי ניתנת לתיאור.

לאחר מכן – לכל תחום ותחום יש את האסטרטגיות הנכונות לו.
מאמר זה יספק סקירה קצרה מאוד – אך עדיין חשובה ומשמעותית בכל הקשור לעולם אסטרטגיות הבנת הנקרא. ידע רחב יותר  הקשור לעולם אסטרטגיות למידה בכללי ושאינו משויך ספיציפית להבנת הנקרא  ניתן למצור בעמוד זה.

כאשר אנו מדברים על אסטרטגיות הבנת הנקרא יש הפרדה מאוד חשובה שיש לבצע:

1. חלק משני – בעקיפין הקשור לתחום – לשון.
בתוך חלק זה נכללים נושאים כמו: גופים, כתיבה נכונה בזמני עבר ועתיד, טעויות כתיב, שורשים, פועל, שם פעולה ושם פועל, תארים ושמות עצם ועוד.

חלק זה הוא יחסית פשוט להבנה ודורש פחות זמן עבודה.

דעתי המקצועית היא כי לרוב מורות – ובכלל בתכנית של משרד החינוך – ישנו דגש רב מידי על שלב זה בשלבים קדומים מידי של הלמידה. כלומר כיתות ב’ ו – ג’.
למשל, ילדים בכיתה ג’ ו ד’ לומדים רבות על מציאה של שורש ממילה.
זו טעות בעיני.
כבר אסביר את הסיבה לכך אך לפני חשוב לי להסביר מדוע אתם צריכים להיות מודעים לדרך העבודה הנכונה (כפי שאני רואה אותה) כאשר מדובר בילדים אשר: חווים קשיים רגשיים, בעלי לקויות למידה ויותר מהכל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז.

ילדים אלו, קשה להם עם עובדות משעממות. הם חייבים עניין ויותר מהכול הם חייבים למידה שהיא למידה תהליכית.

כאן אני פותחת סוגריים ואומרת כי יש המשתמשים במונח למידה איטית. כלומר אומרים: אצל ילדים עם קשיים של קשב וריכוז או לקויות למידה הלמידה היא איטית.
הטרמינולוגיה חשובה כאן מאוד מפני  שהילד מרגיש איך אנו מתייחסים אליו גם אם אנו לא אומרים זאת במילים, ואנו יכולים להשתמש במושג איטית שהוא שלילי לרוב או במושג תהליכי. ילד, נער ובוגר שיש לו חשיבה תהליכית יש לו יתרון גדול מאוד על רבים מחבריו למקצוע בהרבה מאוד תחומים. כתיבת דוחות דורשת חשיבה תהליכית, מציאת פתרונות, ניהול פרויקטים, הקמת עסקים מצליחים ועוד.

לכן, חשוב שכבר כאן נשנה את השפה ונדבר במושגים של חשיבה תהליכית ולא חשיבה איטית.


נחזור לעניין אסטרטגיות הבנת הנקרא.
כאמור, למידה של נושא הלשון היא למידה של עובדות. שם עצם יש לו הגדרות מסוימות, תואר יש לו הגדרות מסוימות וכן הלאה.
המון הגדרות והמון זכירה של פרטים יבשים והרבה מהם.

אם הילד יקרא המון!!!! ויתנסה בעבודה של  הבנת הנקרא דרך טקסטים ומענה על סוגי שאלות אחרות, כאשר הוא ילמד רק ב כיתה ה’ את הנושאים של לשון הלמידה תעשה באופן מהיר באופן משמעותי ביותר.
אנו חוסכים כאן מהילד תסכול רב בכיתה ג’ – ולא רק זה – אלא אנו בזמן הרב שהוא לומד לשון בכיתות נמוכות יכלנו יותר להשקיע בדברים החשובים יותר של הבנת הנקרא וקריאה – וכך השגנו שני דברים:
ראשית, נשאר לילד יותר כוח ללמוד את הדברים החשובים באמת ושנית, כאשר כבר כן נגיע ללמוד את נושאי הלשון  בכיתה ה’ והלאה – אנו נלמד אותם במהירות גבוהה יותר.

2. חלק אחר של למידה בהבנת הנקרא הוא החלק של מסר גלוי. זה החלק הקל ביותר וזה החלק הראשון שאני בודקת אצל כל ילד שמגיע אלי. אם חלק זה לא יושב טוב, יש לעבוד עליו באופן משמעותי יותר עד שהבנה זו יושבת טוב ורק אז לעבור וללמוד חלקים אחרים בהבנת הנקרא שכבר יוסברו.

אז מהו החלק הגלוי?

החלק הגלוי מדבר על מה שממש כתוב שחור על גבי לבן. כלומר, אני לא צריך לשער השערות ולא מגיעה למסקנה מתוך הכתוב בטקסט.

לדוגמה:


גליה לא הלכה לבית הספר משום שהייתה חולה ולכן ישנה אצל סבתה.

איפה גליה ישנה?  אצל סבתה.
מי ישנה אצל סבתה? גליה.
למה גליה לא הלכה לבית הספר? משום שהיא הייתה חולה.

מדוע העובדה שהיא חולה גרמה לה לישון אצל סבתה, מדוע היא לא יכלה לישון חולה בביתה עם הוריה?
זו דוגמה לכך שאין תשובה בטקסט וזו דוגמה נפלאה לבדוק האם הילד מבין את ההבדל בין הסמוי לגלוי.

לא רשום לי מדוע היא לא ישנה בבית שלה.
רשום רק שמשום שהיא הייתה חולה ישנה אצל סבתה.
ולכן – התשובה לשאלה “מדוע לא ישנה בביתה שלה?” זו שאלה של השערה.
אם הילד עונה בביטחון כי היא לא ישנה בבית שלה כי היא הייתה חולה זו לא הסיבה.
הילד כן צריך להבין בשלב הזה – ואם לא מבין אז לתרגל הרבה מאוד ולהסביר לו כי בשאלה זו  אנו נדרשים לעלות השערות.

למשל : מפני שההורים שלה היו צריכים לצאת לעבודה מוקדם ומשום שגליה חולה סבתה  נשארה מהבוקר איתה בבית.
או: אולי סבתה הייתה רופאה ולכן כולם הרגישו בטוח יותר שהיא ישנה אצלה?

כלומר – הטקסט אומר לי באופן גלוי מדוע ישנה אצל סבתה – הייתה חולה אבל לא אומר לי מדוע לא ישנה אצלה בבית – מדוע נדרש המעבר הזה.

הדוגמה הזו אולי קצת קשה לילד בכיתה ג’, אבל הרעיון הוא להבין הבדל בין מסר גלוי, לבין השערה, לבין הסקת מסקנות ופרשנות.

במאמר הבא אגע ואדבר יותר על החלק של הסקת מסקנות ופרשנות כולל טכניקה ללמידה והבנה של מסר סמוי בטקסט – אחת מיני רבים מאוד שמופיעים בקורסים שלי: אסטרטגיות למידה בהבנת הנקרא.

אך כעת, ארצה לסיים בדוגמה נוספת.

“הרופא נתן למיקה להכין את התרופה בעצמה למען החולים והיא שמחה מאוד”.

שאלות גלויות:
מי נתן למיקה להכין את התרופה?
האם מיקה שמחה כאשר הרופא נתן לה להכין את התרופה בעצמה?למי הרופא נתן להכין תרופה לבד (בעצמה?)

שאלה של השערה (שימו לב כי זה עדיין לא מסר סמוי אלא השערה – יש הבדל שיוסבר במאמר הבא):

מדוע מיקה שמחה כ”כ כאשר הרופא נתן לה להכין את התרופה בעצמה?
שימו לב כאן שלא שואלים האם היא שמחה, או מי שמחה או מה קרה שגרם לה לשמוח. אלא את הסיבה העמוקה לכך.

תשובות (השערות אפשריות) יכולות להיות:

מפני שהיא רצתה להיות רופאה ולכן זה נתן לה ניסיון.
מפני היא רצתה להרוויח כסף וכאשר היא הכינה תרופות היא קיבלה יותר כסף.
אולי הרופא היה סבא שלה והיא רצתה שהוא יעבוד פחות קשה.

אלו תשובות שלא רשומות בטקסט, וגם לא ניתן להסיק אותם באופן מסקנתי מהטקסט ולכן מדובר בהעלאת השערות.

אם בכל שאלה  על טקסט שאנו מתרגלים נשאל את הילד: האם התשובה הייתה גלויה בטקסט או לא? זה מאמן את המוח של הילד להבין בהבדל. ולכן, בשלב מאוחר יותר  כאשר יפגוש בשאלות סמויות יהיה לו קל יותר לבצע את ההפרדה ולומר:

כאן הכל גלוי לי בטקסט.
כאן, אני צריך להגיע להשערה.
כאן, זה כתוב באופן סמוי ולכן עלי לחשוב מה מסתתר מאחורי המילים.

שימו לב כי בדוגמאות שנתנו כאן במאמר זה אין דוגמה למסר סמוי אלא להשערה בלבד.
במאמר הבא הנוגע למסר הסמוי בטקסט – הבנת הנקרא – יהיה לכם קל יותר להבין עוד איך להרחיב את הידיעה והכישורים של הילד ולחזק אסטרטגיות הבנת הנקרא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.