חלקו הראשון של מאמר זה מופיע בקישור הבא:

אסטרטגיות למידה בהבנת הנקרא.

מורים, הורים ואנשי חינוך יקרים, המטרה של מסמך זה הוא להבהיר לכל מי שרכשו אצלי את קורס אסטרטגיות למידה להבנת הנקרא, מה הם התכנים שבעיני יש ללמד את הילדים על מנת שתחושת השליטה, ההבנה והידיעה שלהם של מקצוע השפה בבית הספר תהיה שלמה, עמוקה והוליסטית.

הקורסים שלי  לאסטרטגיות הלמידה בהבנת הנקרא מספקים אסטרטגיות לשיפור הבנת הנקרא – אך אין הם נוגעים בנושאים אחרים של מקצוע העברית (שפה) ועל מנת שהילד יחווה הצלחה יש לספק את הידע גם בשאר הנושאים.
אסביר את כוונתי.
מקצוע השפה בראייה שלי כולל בעצם שלושה מקצועות – דקדוק (לשון), כתיבה, והבנת הנקרא.
בכל אחד ואחד מהם יש כמה וכמה נושאים ואני כאן אנסה לכסות במיפוי מפורט  את כל התכנים אותם אני מלמדת עד סוף כיתה ו’, והתוצאות מוכיחות כי כאשר הילד יודע תכנים אלו טוב הוא עולה מוכן מאוד לחטיבה בכל הקשור לשליטה במקצוע השפה.
ראשית, אדגיש את ההבדל בין התת מקצוע הראשון שהזכרתי: דקדוק (לשון), לבין השניים האחרים: כתיבה והבנת הנקרא.

בתהליכי למידה של כתיבה, והבנת הנקרא אנו מטמיעים מיומנות. לעומת זאת, כאשר אתם מלמדים את הילד דקדוק (לשון) אתם מטמיעים ידע. ההבדל בין הטמעת ידע לבין הטמעת מיומנות הוא משמעותי ולמעשה משפיע על כל מהלך העבודה. מסמך זה אין מטרתו ללמד אסטרטגיות למידה, אלה להציע מיפוי התכנים החל מסוף כיתה ב’ – כלומר מסוף ביסוס תהליך הקריאה ותהליך הכתיבה לכדי קריאה וכתיבה שוטפת, עד לסוף ו’ – שלב המעבר לחטיבה.

1. הבנת הנקרא

אני רואה את שלב הבנת הנקרא מחולק לנושאים העיקריים הבאים:

א. הבנת המסר הגלוי.

ב. הבנת המסר הסמוי. (הסקת מסקנות).

ג.  העלאת השערות.

ד. הוצאת נתונים טכניים מהטקסט (דומה למסר גלוי אך לא זהה לחלוטין).

ה. ההבדל בין הבעת דעה לבין עובדה, מסקנה, או השערה. ביסוס ההבנה מתי התשובה דורשת לדעתי ויש יותר מקום לחופש בתשובה שאינו מדויק לטקסט.

על כל אחד מנושאים אלו אני עובדת זמן רב ומטמיע גם אסטרטגיות להתמודדות עם סוגי שאלות אלו.

בנוסף, במהלך העבודה על הבנת הנקרא  אני מחזקת את הטמעת המיומנויות הבאות:

• הבנת שאלות (ניתוח שאלה והבנה שלה).
• קריאה של טקסט רציף ללא שאלות. המטרה היא לאמן את המוח להתמודד עם קריאה של טקסט ארוך של 3-4 עמודים. כמובן יש לבצע זאת בהדרגה.

* נושא הפירוט והכללה. אציין כי אני רואה בנושא זה יותר כאסטרטגיה ליצירת הבנה מעמיקה של כל הסעיפים שצוינו  עד כה ולא כעל מיומנות בפני עצמה.

קישור לקורס אסטרטגיות למידה בהבנת הנקרא.

2. לשון (דקדוק)

• פיסוק – כל נושאי הפיסוק הנדרשים עד כיתה ו’ ואני מוסיפה גם את נושא הסוגריים.
  תתי הנושאים בתוך הנושא הראשי פיסוק כולל שימוש נכון בסימני הפיסוק הבאים:
  מירכאות, נקודתיים, גרש, גרשיים, פסיק, נקודה, סוגריים.
  באתר שלי יש קורס שלם לנושא הפיסוק ובו כתשעה פרקים מחולקים לפי נושאים. לכל פרק דף הסבר ו/או וידאו מוקלט עם הסבר על הנושא של אותו השיעור. וכמובן דפי עבודה לכל שיעור.

קישור לקורס פיסוק לתלמידי יסודי.

• חלקי דיבר – תתי הנושאים בנושא ראשי זה הם זיהוי נכון של:

  תואר, שם עצם, שם פעולה, פועל, מילת קישור, שם פועל.

*הערה: בשלב זה ברוב המקרים אני עדיין לא מלמדת עד סוף כיתה ו’ את נושא זיהוי מילות היחס, אני מגלה כי נושא זה נדרש רק בכיתות מאוחרות יותר לרוב כיתה ט’ והלאה, אך במקרים בהם ישנה התקדמות משמעותית אצל הילד בשאר הנושאים – אני מלמדת נושא זה.

• שורשים, זמנים, גופים, משפחות מילים. (כולל שורש עם 4 אותיות לא כולל שורש עם שתי אותיות).
• חוקי שם המספר – זכר ונקבה, מספרים מעל 10, מספר סתמי לעומת מספר לא סתמי, מספר מיודע לעומת מספר לא מיודע, ציון של אלפים, מאות, מיליונים, ציון ימי הולדת ותאריכים.
  *באתר שלי קורס בעל 4-5 פרקים המלמד נושא זה. בכל שיעור כמובן מצורפים דפי הסבר ו/או וידאו הסבר מוקלט עם הנושא לאותו שיעור וכן דפי עבודה בשלבי הלמידה הנכונים בעיני.

  קישור לקורס שם המספר.

• סמיכות – זיהוי של סמיכות לעומת שם עצם ותוארו.
• שייכות – מעבר משתי מילים למילה אחת או ממילה אחת לשתי מילים.
  לדוג’: השולחן שלו – שולחנו.
• מילות קישור – הבנת המשמעות של מילת הקישור והקטגוריה שלה.
• מאזכרים – מבחינתי נושא שהוא חלק מהבנת הנקרא ולא רק מנושא הדקדוק –  ללא הבנת החשיבות של מאזכרים לא ניתן להבין טקסט לעומק.

3. כתיבה

• כמובן הנושא הראשון הוא נושא כתיבה נכונה ללא שגיאות כתיב. יש לשים לב אם יש לקות למידה מאובחנת ולבחור כמה נכון להקדיש זמן לנושא זה.
• כתיבה תשובה מפורטת, מדויקת, ונכונה. הבנת ההבדל בין תשובה שמנוסחת ברמה גבוהה לתשובה שהיא נכונה. הרבה פעמים נדרש מאמץ רב מהילד לנסח ברמה גבוהה עד כי הוא לא שם לב שהתשובה שענה לשאלה היא לא נכונה.
  אבחנה מה היא התשובה ומהו הנימוק.
  הרבה ילדים לא מבינים את המשמעות של נימוק.
• כתיבת הקדמה ברמה גבוהה. הרבה פעמים אני בוחרת לעבוד עם ילדים רק על כתיבת הקדמה ואז להמשיך לעבוד על ניסוח תקין של שאר התשובה.
• שימוש נכון, עשיר ומגוון במילות קישור. שימו לב שפעם נוספת שהזכרתי במסמך זה את נושא מילות קישור הוא בחלק של הדקדוק. יש הבדל בין השניים, לעיתים ילד יודע טוב מאוד לשייך מילת קישור לקטגוריה הנכונה ולהבין את ההקשר שלה אך לא יודע להשתמש נכון או להשתמש בכלל במילות קישור בעת כתיבה וניסוח תשובה. ויש מקרים שקורה היפך.
  יש לבדוק כי ישנו שימוש במילות קישור וגם כי השימוש הוא עשיר ובמידה הנכונה.
• ניסוח ברמה תקנית, נכונה וגבוהה.
• כתיבת טקסט טיעון – שימו לב כי בכתיבת טקסט טיעון יש לתת דגש בעבודה גם על הנושאים הרלוונטיים במיוחד לנושא טקסט הטיעון שהם בעיקר: מבנה נכון, דוגמה נכונה ומדויקת ונימוקים מדויקים, נכונים ומשכנעים.

במקביל לכך יש לשים לב כי ישנו שימוש נכון, עשיר ומגוון במילות קישור, שזה נכון לכל מצב של כתיבה, לא רק טקסט טיעון. כמו כן יש לשים לב שיש שימוש נכון בפיסוק, חלוקה לפסקאות, זכר נקבה, יחיד רבים ועוד.

למעוניינים ניתן לפנות אלי לקבלת קישור לקניית הקורסים הדיגיטליים להוראת כתיבת טקסט טיעון, חלקי דיבר, וניסוח ברמה גבוהה.

את הקורסים האלו ניתן להזמין גם באופן פרונטלי.

כמובן שתמיד – כל תהליך העבודה איתי כולל קריאת ספרים וסיכום וכן כתיבת סיפור קצר כולל המרכיבים של סיפור קצר. זהו תהליך שמתרחש במקביל לכל אורך התהליך ולא נלמד כנושא נפרד.