באחת מההרצאות שלי בפני הורים ברמת השרון בנושא של התמודדות על הפרעת קשב וריכוז ולקויות למידה, אמר אחד ההורים כי הוא מודע לחלוטין ליתרונות שיש בהתמודדות זו – דבר שאני מסכימה איתו לחלוטין. אני הראשונה שאומרת שעלינו לטפל באתגרים כדי שנזכה ליהנות מהיתרונות והברכות שהיא מביאה איתה.
יחד עם זאת – אשליה זו לא הדרך.
כלומר – יש אתגרים, יש קשיים ולראות בקושי יתרון לא יוביל אותנו לצמיחה.
להסתכל למציאות בעיניים לעומת זאת, כלומר להבין מה היתרונות וליהנות מהם ולהבין מה החסרונות ולמצוא דרך להתמודד איתם (וכן, עם חלקם גם להשלים) – זה יעזור מאוד.

אז מה נאמר שם בהרצאה ברמת השרון?

שהפרעת קשב וריכוז לא באמת מאפשרת לנו להתרכז במשימה אחת – ולכן – אנו בורחים ממשימה למשימה, כלומר, אנו מסוגלים למולטי טאסקינג יותר מכל אחד, ובואו – מי לא היה רוצה להיות עם כישרון לניהול כמה משימות ביחד, באותו זמן ובאותה נשימה.

אז שני דיוקים בעניין זה:

1. לא תמיד מי שיש לו הפרעת קשב וריכוז יתמודד עם מעבר מתיש ומפריע בין משימה למשימה.

אם ניקח דוגמאות מהתמודדות שלי, זה אתגר רציני כאשר אני צריכה לסדר חשבוניות לרואה חשבון בסוף החודש, לבצע קניות (אונליין! אני אפילו לא יוצאת מהבית ועדיין אתגר), לשלם תשלומים ועוד דברים משעממים שמשתיקים ומדוממים את הדופק שלי ואת התזוזה של הדופאמין במוח. והיות והתזוזה שלו די חשובה לבריאות שלו, אז אלף דברים אני עושה במקביל, פתאום עונה על מייל, ואז שוטפת כלים לרגע, ואז פתאום נזכרתי על איזה מאמר לכתוב לאתר, ואז שוב חשבתי לכתוב משהו לפייסבוק, בין כל אלו אני כמובן עושה מה שתכננתי – אבל עם דילוג נוראי בין משימה למשימה.

אך כאשר אני עובדת, שאני אוהבת מאוד (!) את העבודה שלי, או כאשר לומדת (בתחום המקצוע שלי) אני מרוכזת יתר על המידה. מה הכוונה יתר המידה? קשה לעצור אותי ועוד יותר קשה לי לעצור את עצמי.
הפרעת קשב וריכוז משמעותה קושי בוויסות של הקשב וקושי בוויסות משמעותו גם ריכוז יתר. יש מקרים בחיים שזה יהווה יתרון.

אך לא על האשליה הזו אני מדברת אלא על החשובה ביותר.

2. לעבור ממשימה למשימה זו לא מולטי טאסקינג, זה סתם מעבר חסר תכלית, לא יעיל, לא מרוכז, כמו לירות לכל הכיוונים ומה שיצא יצא. מולטי טאסקינג זה -להתמקד- ולהתרכז ובכמה משימות כאשר אני שואף לבצוע יעיל, וכזה שמתחיל את המשימות ומסיים אותם. 

לבדוק מייל, ואז לעצור באמצע, ולכתוב מאמר לאתר, ואז שוב לעצור באמצע, ואז להיכנס כדי לפרסם משהו בפייסבוק, ולעצור ולחזור שוב למייל ולחשוב "רגע, מה רציתי לרשום? ולמי?" ואז לקחת כמה דקות להיזכר וכאשר המוח מנסה להיזכר בלי לשים לב כבר חזרנו שוב למאמר, שעצרנו את הכתיבה שלו באמצע כי לא הצלחנו להתרכז ועכשיו אנו צריכים לבזבז זמן ואנרגיה כדי לחשוב מה רצינו לכתוב בפסקה הבאה, או בכלל רצינו לכתוב במאמר, זה לא מולטי טאסקינג – זה פיזור, בלבול, בזבוז של זמן וחוסר יעילות.

אז שלא נשלה את עצמינו. הפרעת קשב אכן מביאה לתזוזה מהירה בין משימות ולעיתים מאוד לא יעילה, ולרוב בעיקר בלתי מודעת (כלומראו פתאום מוצאים עצמינו במטבח מול הכיור שוטפים כלים בלי בכלל שזכרנו שקמנו מהמחשב כאשר כל מטרתנו הייתה לכתוב מאמר לאתר).

אז מה בכל זאת עושים? שאל אותו אבא ברמת השרון בסיום הרצאה על כלים להתמודדות עם הפרעת קשב – ואני עניתי:

קובעים מראש מה תהיה הסחת הדעת.
בקיצור, משתפים פעולה עם האויב.

if you can't beat them, join them

נניח היום אני צריכה לבצע את המשימות הבאות שכל אחת מהן לא נעימה לי, משעממת אותי לחלוטין. (עם משימות מעניינות אין לרוב בעיה לריכוז).

– לשלם חשבון חשמל ארנונה באיטרנט.

• לכתוב מייל מפורט לאחת הסטודנטיות שלי.
• לסדר חשבוניות של הוצאות לרואה חשבון.
• קניות אונליין מהסופר.
• הכנסת כלים למדיח.

אני מתבאסת ממש מכל אחת מהמשימות הבאות.

ואני יודעת שקשה לי להתרכז.
המוח  – קשה לו הריכוז המונוטוני במשימה אחת.
אז אני אומרת לו מראש, אלו ארבעת המשימות, כל פעם שבא לך, שחרר ממשימה אחת, עבור לאחרת, אך כזו שהיא ידועה מראש, והיא חלק מהמחסן משימות אליו אני עובר שנמאס לי ממשימה אחרת שברשימה.

—אני לא עובר למשימה שהיא לא חלק מהמשימות—.

המוח שלנו גם ככה "עובד" עלינו כל היום, זה בסדר שגם אנו נפעיל עליו כמה טריקים ותחבולות.

מסיימת פוסט זה בהקשר לאסטרטגיות למידה.

כל מה שנאמר כאן מתקשר  לעצה חשובה מעולם אסטרטגיות הלמידה בכל מקצוע ונושא ולכל גיל, כיתה ושלב בחיים?

כאשר אנו לומדים –  נניח חשבון, ואנו צריכים לעבור לקרא, ואז צריכים לעבור לבצע ניסוי במעבדה. הרבה ידע לרכוש בזמן קצר מה שאומר למידה ממושכת.
אז מה עושים?

כאשר אתם מתעייפים משעתיים של חשבון, כדי שתשקלו שלא בטוח אתם עייפים גם לעברית. לעיתים קרובות, האזורים במוח שונים ולכן אם מרגישים עומס מעברית, ייתכן כי מעבר לחשבון לא ירגיש כמו עומס כי מרכז העבודה תהיה כרגע על אזור אחר שהוא פחות עייף.

כך גם עם המשימות היום יומיות, לעיתים ההקלה מהשיטה הזו היא ההפעלה של אזורים אחרים במוח(רק לעיתים).

וגם במצבים בהם לא מדובר באיזורים אחרים במוח –  השיטה עדיין עובדת כי אנו מספקים למוח אפשרויות "להתפזר ולא להיות ממוקד" כמו שהוא אוהב, רק על כמה דברים שאנו מראש רוצים כן להיות בהם ממוקדים.

לסיום, מומלץ מאוד בסוף כל משימה שעוצרים באמצע והייתה חלק מהמשימות אליהן ניתן לברוח, לרשום איפה עצרנו ומאיפה ממשיכים כאשר שוב רוצים לחזור למשימה זו.