מסיימת שיעור עם ילדה קסומה מאין כמותה מהעיר הרצליה, הילדה לומדת אצלי קריאה בעברית בשל קושי ופער שנוצר עם השנים. הילדה מאובחנת עם הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה, אם כי אני סבורה די בוודאות שיש שם אבחנה שגויה ואין שם הפרעת קשב.

הילדה בכיתה ד', לקראת סוף כיתה ד', ורחוקה ממצב בו ניתן לומר כי היא קוראת שוטף.
ליה (שם בדוי) התחילה ללמוד אצלי לפני כשלושה שבועות, ולאחר שני שיעורים בהם בצעתי בעיקר אבחון – התחלנו ללמוד.
חלק לא מבוטל מהזמן מוקדש ללמידה של נושאים מעולם הדקדוק והלשון. שורשים, יחיד רבים, שייכות ועוד.

כביכול ניתן היה לומר שזה בזבוז של זמן, הרי ילד שלא יודע עדיין לקרא, מיותר להמשיך איתו לנושאים אחרים. למעשה – אני בעצמי מסרבת לקבל להוראה מתקנת בהבנת הנקרא ילדים שאינם קוראים שוטף. קריאה שאינה רציפה פוגעת במהירות הקריאה, ואם ילד קורא משפט ועוברת חצי שעה (אני מקצינה, לשם הדוגמה) עד שהוא מגיע לסוף פסקה ראשונה, הוא כבר שכח מה קרא בתחילת הפסקה. מה שאומר שייתכן כי לילד אין כלל בעיה בהבנת הנקרא אלא הוא פשוט קורא לאט.

אז מדוע בכל זאת אני עובדת עם הילדה המקסימה בקליניקה שלי בהרצליה על נושאי דקדוק בעברית כאשר אין עדיין את החשוב ביותר – קריאה מדויקת ושוטפת?

כאשר יצאה ליה מהקליניקה אחרי כמה שיעורים שאלה אמא שלה בעדינות מדוע אנו לא עובדות על קריאה? הרי בשביל זה היא בקשה לבוא.

סוף שבוע קודם הקשבת להרצאה הנוגעת לאלצהיימר.

תוך כדי שהקשבתי להרצאה חשבתי לעצמי: הנה – הכל מתקשר. פשוט הוראה מתקנת זה לתפעל קשרים פיזיים במוח.

אז נעצור כרגע את ההסבר על ליה ונפתח סוגריים – בהם אספר על ההרצאה החשובה הזו בקצרה.
בן משפחה מבוגר חלה לאחרונה באלצהיימר.
לאחר שוק והלם (לא משנה כמה מכינים אותך לזה, זה בלתי נתפס) התחלתי לקרא ולהקשיב להרצאות בתחום.

אחת ההרצאות המרתקות הייתה הרצאת טד שמסבירה נושאים מרתקים וחשובים בעניין ומעבר לכך, מספקת כמה עצות חשובות למי מאיתנו שרוצה לשמור על בריאות מוחו ולהימנע מהדרדרות בגיל מבוגר יותר.

לפי מה שמסבירה בהרצאה זו המרצה – אלצהיימר נוצר כאשר מצטבר לו לכלוך בין הקשרים העצביים במוח, לכלוך שמנוקה באופן מהיר יותר כאשר אנו צעירים ולאט לאט עם הגיל תהליך הניקוי הולך ופוחת.

אני ממליצה ממש לצפות בהרצאה טד זאת (מוזמנים לרשום לי ואשלח קישור).

המרצה – מספקת מגוון עצות דרכן ובאמצעותן נוכל לדחות או אפילו להימנע לחלוטין מאלצהיימר – אך מגיעה בסוף לאמירה הכנה שלא משנה כמה נקפיד, יש מקרים שנצליח רק לדחות את הגיל, ולא להימנע לחלוטין.
אז מה עושים?
איך נדאג שלא נשכח את הזהות והשם של השכן שלנו?
הנה מה שהיא אומרת: "בואו ונדמיין דוגמה פשוטה. נניח שאתם יודעים רק דבר אחד על נושא. בוא נגיד שזה קשור אלי. אתם יודעים שליסה ג'נובה כתבה את "עדיין אליס" וזה הדבר היחידי שאתם יודעים עלי. יש לכם את החיבור העצבי היחיד, סינפסה אחת זו. עכשיו תארו לעצמכם שיש לכם אלצהיימר. יש לכם רבדים, וסבכים, ודלקת ומיקרוגלייה שטורפת את הסינפסה. עכשיו כשמישהו שואל אתכם, "היי, מי כתב את "עדיין אליס?" אתם לא יכולים לזכור, כי סינפסה זו כבר לקויה או נעלמה. שכחתם אותי לנצח.
אבל מה אם הייתם לומדים עליי יותר? נניח שלמדתם עלי ארבעה דברים. כעת, דמיינו שיש לכם אלצהיימר, ושלוש מאותן סינפסות ניזוקו או נהרסו. עדיין יש לכם דרך לעקוף את ההריסות. אתם עדיין זוכרים את שמי. אז אנחנו יכולים להיות גמישים לנוכחות הפתולוגיה של האלצהיימר באמצעות גיוס של מסלולים שטרם נפגעו. ואנחנו יוצרים מסלולים אלה, עתודה קוגניטיבית זו, על ידי למידה של דברים חדשים. באופן אידיאלי, אנו רוצים שדברים חדשים אלה, יהיו עשירים ובעלי משמעות, ככל האפשר, תוך גיוס של מראות וצלילים, ואסוציאציות ורגש."

מתוך הרצאת טד שנקראת "מה את יכולים לעשות כדי למנוע אלצהיימר".

נחזור עכשיו לליה שלומדת אצלי בקליניקה בהרצליה הוראה מתקנת בקריאה.

וארשום כאן כעת את אחד המשפטים החשובים ביותר בעניין הקריאה בעברית, במיוחד עבור מי שחווה קשיים בתחום זה:

חוק מספר אחד בפסיכולוגיה קוגנטיבית אומר:
ככל שלגירוי נתון קשורות יותר ויותר אינפורמציות (חלקי מידע) ככה הוא יהיה קל יותר לזיהוי –
במקרה של הדוגמה שלי השכן שלנו הוא הגירוי. ככל שנדע עליו יותר יהיו יותר אינפורציות שגם אם נאבד אחת תהיה את האחרת.

במקרה של ליה – המילה שלנו היא הגירוי וככל שיהיו יותר אינפורמציות או חלקי מידע על המילה – ככה הקריאה תוך מספר חודשים אמורה להיות קלה ומהירה יותר עד לכדי קריאה שוטפת ומדויקת לחלוטין.
נושאי הדקדוק מספקים אינפורמציות שונות על מילה כגון (וזו רשימה חלקית ביותר): יחיד רבים, שם פועל לעומת שם פעולה, שורשים, גופים ועוד.

כמובן שזו תורה שלמה שיש להבין אותה אך חשוב לזכור כי את המהות – והמהות היא שבמקרים מסוימים (לרוב בקריאה שהיא קריאה מצרפת אבל לא במצב זה) עבודה על תרגילים בלשון ודקדוק תשפר את הקריאה.
כלומר – ייתכן כי יעברו מספר שיעורים מבלי שקראנו טקסט ובכל זאת – למדנו בשיעורים אלו קריאה בעברית דרך כלים מעולם ההוראה המתקנת.