לקויות למידה

אז הנה הסיפור: אני מומחית לאסטרטגיות למידה, ובעלת ידע מעמיק במבנה המוח ובאופן פעולתן של מערכות שונות בו. במשך קרוב ל-21 שנים נטו (ו-26 שנים ברוטו) אני מלווה ילדים, נערים וסטודנטים המתמודדים עם אתגרים משמעותיים, ומסייעת להם לעבור תהליך שבסופו הם לא רק מצליחים בלימודים, אלא גם מפתחים ביטחון עצמי ושאיפה להישגים נוספים בחיים. ההתמחות שלי נוגעת בעיקר להבנה של הקשר העמוק בין המערכות הפדגוגיות במוח לבין המערכות הרגשיות, ולהובלה של שינוי אמיתי וארוך טווח. עם זאת, חשוב לי להבהיר – אינני מומחית ללקויות למידה.

ההגדרות השונות לקשיים הנובעים מלקות למידה

נושא לקויות הלמידה וההגדרות הרבות סביבו מעולם לא עמד במרכז עבודתי, ויש לכך שתי סיבות עיקריות:

1. אסטרטגיות למידה נועדו בדיוק למטרה הזו – לעקוף את הקושי שמייצרת לקות הלמידה. כמי שמאמינה בגישה פרקטית וישירה, אני שואלת: מדוע חשוב כל כך לדעת מהי בדיוק לקות הלמידה? למה להתעמק בהגדרות (אלא במקרים שבהם נדרש לקבל הקלות במבחנים – וגם אז, אני תומכת בכך כאשר יש קושי אמיתי)?
2. רוב התלמידים שפנו אליי כלל אינם מתמודדים עם לקויות למידה – למעשה, כ-90% מהילדים, הנערים והמבוגרים שהגיעו אליי לאורך השנים לא אובחנו כבעלי לקות.

והנה האמת: בתחילת הדרך כלל לא הייתי מודעת לכך. זאת משום שמעולם לא התמקדתי בלקויות למידה, ושיטות העבודה שפיתחתי נשענות בעיקר על ניסיון אישי, לא על הגדרות תיאורטיות. תלמידים מגיעים אליי בעקבות המלצות, מתוך ידיעה שאסטרטגיות הלמידה שאיתן אני עובדת מובילות לשינוי משמעותי. לעיתים נאמר לי שיש להם לקות למידה, ואני מדגישה – אינני קוסמת, ובכל זאת, בתוך שלושה עד ארבעה חודשים, הקשיים מתפוגגים כמעט לחלוטין.

התוצאות מדברות בעד עצמן: 99.999% מהתלמידים חווים שיפור משמעותי, ורבים מהם עוברים מהישגים נמוכים למצוינות. אין לי הסבר תיאורטי לכך – פשוט מפני שאינני עוסקת בהגדרות אבחנתיות. בשלב מסוים בקריירה שלי, אזרתי אומץ להצהיר: "אין צורך להעביר אליי אבחונים דידקטיים או פסיכודידקטיים." אין זה משנה בעיניי מהי ההגדרה של הקושי – אלא כיצד הוא מתבטא בזמן אמת ומהי האסטרטגיה המתאימה שאוכל להציע.

בהיותי לומדת מתמדת, אני זוכרת במיוחד קורס בו השתתפתי לפני כארבע שנים. במהלכו, מומחית בינלאומית ציינה משפט שנחרת בזיכרוני: "אם תיווך קצר, של חודש עד שלושה חודשים, פותר את כל הקושי – אין זו לקות למידה, ואין קושי אמיתי. הלומד פשוט היה זקוק לתיווך שיתאים לו."

באותו רגע הבנתי: לכ-95% מאלפי התלמידים שליוויתי לאורך השנים, אין באמת לקות למידה. הם זקוקים לאסטרטגיות נכונות ולתיווך מדויק. לעיתים קיימת הפרעת קשב וריכוז, ואז נדרש ליווי צמוד יותר – אך גם במקרים אלה, לרוב לא מדובר בלקות למידה.

לכן, רגע לפני שאעבור לנושא משמעותי נוסף, אני מזמינה אתכם להטיל ספק על האבחנה של לקות הלמידה שלכם או של ילדיכם. ייתכן שכל מה שאתם באמת צריכים הוא כלים יעילים ללמידה ולניהול עצמי.

מה עוד חשוב לי לומר בהקשר לחשיבות העיקרית של אסטרטגיות למידה

שני דברים חשובים ברצוני להדגיש:

1. ישנם מקרים אמיתיים של לקות למידה – אך הם לא רבים

עולים בזיכרוני מספר ילדים בודדים שאצלם הייתה אבחנה חד-משמעית של לקות למידה. לדוגמה, ילד אחד עם לקות בעיבוד חזותי, שהקשה במידה רבה על יכולות הקריאה שלו, ושניים נוספים עם לקות שפתית משמעותית, עד שההמלצה המקצועית (של קלינאית תקשורת, של פסיכולוגית ושלי) הייתה להגיש בקשה לאחוזי נכות מביטוח לאומי. אני משוכנעת שהיו מקרים נוספים, אך אלו הדוגמאות הבולטות שעולות כרגע בראשי.

במקרים אלה, אינני סבורה שהקושי ניתן לפתרון מלא – גם לא בעזרת כל האסטרטגיות בעולם. אמנם, בבגרותם, עוצמת הקושי עשויה להצטמצם, אך הוא תמיד יהיה נוכח במידה מסוימת. ולמה אני מציינת זאת? כי ילדים אלו אני לא מודאגת כלל לגבי עתידם.

הראשון שבהם הוא מנהיג מלידה – ילד חכם וחד הבחנה, שמבין סיטואציות לעומקן בצורה בלתי רגילה. אין לי ספק כי בעתידו טמונה הצלחה ענקית. כן, יש לו לקות למידה בקריאה שמקשה על שטף ומהירות הקריאה במעט, אך לצד זאת הוא מצטיין במתמטיקה, זוכה להקלות היכן שצריך, ובזכות אסטרטגיות הלמידה שרכש, גם כישורי הקריאה שלו השתפרו משמעותית – אם כי לא לשלמות מוחלטת, ושלמות זו סביר להניח לא תגיע. עם זאת, הדבר לא מונע ממנו להצטיין במקצועות כמו היסטוריה, תנ"ך, אנגלית ועוד.

יש דרכים לעקוף לקויות למידה, גם כשמדובר בקושי של ממש. יחד עם זאת, חשוב לומר – בעיני, אחוז ניכר מהאבחונים המוגדרים כ"לקות למידה" אינם מדויקים, ולעיתים אף שגויים.

מה לגבי שני הילדים האחרים: אומנים מלידה. מכיל קטן עוסקים באומנות שלא מביישת את טובי האומנים הידועים בעולם. קשה להם מאוד בשפה אבל הם יודעים לשנן פרטי ההיסטוריה של האומנים ויש להם קשיים בשליפה אבל הם יודעים לשלוף ברגע נתונים על יוצרים כדים מיוחדים בשיטות אומנות ידועות.
משהו נדיר.
לקויות למידה לא עוצרות התקדמות בחיים, חד משמעית.

2. חשיבות הרווחה הרגשית בלמידה

המוח שלנו בנוי כך שהמערכת הרגשית צריכה להיות רגועה כדי שמערכות אחרות – הקשב, השפה, עיבוד חזותי-שמיעתי ועוד – יתפקדו באופן מיטבי. לעיתים, התערבות רגשית היא זו שמביאה לפריצת דרך, ופתאום, כמו במטה קסם, "לקות הלמידה" נעלמת. כאשר זה קורה, המשמעות היא שהקושי לא היה אמיתי מלכתחילה.

הדברים הללו מקבלים משנה תוקף לאור התקופה הנוכחית. תוכן זה נכתב לאחר אירועי 7 באוקטובר, וברור לי שלרבים מאיתנו יידרש זמן רב עד שנשוב לאיזון רגשי מלא – ויש מי שאולי לעולם לא יחזור למצבו הקודם. הטראומה, גם אם לא נחוותה ישירות, משפיעה בעוצמה, וכתוצאה מכך שיפור תהליכי הלמידה הופכים למאתגרים יותר, פשוט כי המוח פועל בעיקר מהמרכז הרגשי – מה שמפחית את היכולת לבצע תהליכים קוגניטיביים. לעיתים, אין כאן לקות למידה כלל.

לכן, היו סבלניים כלפי עצמכם וכלפי ילדיכם. הקפידו לשלב תהליכי הרפיה והרגעה, כמו מדיטציה, לפני הלמידה – זה עשוי לעשות הבדל.