בעיות קשב וריכוז – סרטוני הדרכה

בעיית קשב וריכוז (לשון יחיד)

"בעיית קשב וריכוז" לרוב מתייחסת למונח הרחב של הפרעת קשב וריכוז – כלומר, הפרעה אחת, עם אוסף תסמינים עיקריים, שמוגדרת בספרי האבחנות (כמו DSM-5) תחת השם ADHD (Attention Deficit Hyperactivity Disorder).
במקרה זה, מדובר בהפרעה נוירולוגית-התפתחותית אחת, שעשויה לכלול קשיים בשלושה תחומים עיקריים:

1. קשב (Attention): קושי להתרכז לאורך זמן, מוסחות, שכחנות.
2. ריכוז (Concentration): קושי להתמקד במשימה אחת ולסיים אותה.
3. היפראקטיביות/אימפולסיביות: תזזיתיות, פעלתנות יתר, קושי בשליטה בדחפים.

בהקשר זה, "בעיית קשב וריכוז" – מתייחסת ל-ADHD כישות אחת.

בעיות קשב וריכוז (לשון רבים)

"בעיות קשב וריכוז" מתייחסת לתסמינים או לקשיים מגוונים שיכולים להופיע בנפרד או יחד, לא תמיד כחלק מהפרעה ברורה או מאובחנת.
כלומר, ייתכן שלילד או למבוגר יש קשיים מסוימים בקשב, ארגון, התארגנות, ריכוז בזמנים מסוימים – אך לא בהכרח עומד בקריטריונים לאבחנה של ADHD.

• לעיתים הכוונה היא לקשיים זמניים (למשל, בעקבות לחץ, חוסר שינה, מצב רגשי).
• לעיתים הכוונה היא למגוון רחב של קשיים, שיכולים להיגרם מסיבות רבות: רגשיות, סביבתיות, בריאותיות, חינוכיות, ולא רק מהפרעה נוירולוגית-התפתחותית.

בשפה המקצועית, חשוב להבחין:

• "הפרעת קשב וריכוז" (Problem/Disorder) – מתייחסת לאבחנה קלינית ברורה.
• "בעיות קשב וריכוז" (Problems) – מתייחסת למגוון תסמינים או קשיים, שלא תמיד מהווים אבחנה של ממש.

דוגמה:

• "לילד יש בעיית קשב וריכוז" – הכוונה: הילד אובחן עם ADHD (הפרעה).
• "לילד יש בעיות קשב וריכוז" – הכוונה: הילד חווה קשיים שונים שמבטאים פגיעה בריכוז וקשב, אך לא בהכרח מדובר ב-ADHD.

לסיכום:

• "בעיה" – בדרך כלל מתייחס להפרעה קבועה, ממושכת, עם קריטריונים רפואיים.
• "בעיות" – מתאר קשיים נקודתיים/מרובים, לא תמיד קבועים ולא תמיד בעלי הגדרה קלינית ברורה.