כל תהליך של למידה, בין אם מדובר בלומד עם לקויות למידה, הפרעות קשב או לומד “רגיל” – ובין אם מדובר בלימוד שפה חדשה, רכישת אוצר מילים באנגלית, משוואות בפיזיקה, נגינה על כלי מוזיקלי או רכישת מיומנות טכנית, הוא למעשה תהליך ביולוגי עמוק שמתרחש בתוך המוח שלנו. בליבו של תהליך זה עומדת היכולת המופלאה של המוח לשנות את עצמו, תופעה הנקראת “גמישות מוחית” (Neuroplasticity).

בכל פעם שאנו לומדים משהו חדש, נבנית או מתחזקת מערכת עצבית חדשה: נוירונים (תאי עצב) במוח יוצרים ביניהם קשרים חדשים או מחזקים קשרים קיימים. הקשרים הללו נקראים “סינפסות”, והם משמשים כמעין גשרים שמאפשרים מעבר של מידע חשמלי וכימי בין תאי העצב. תהליך למידה מוצלח מגביר את עוצמת הקשרים בין הנוירונים המעורבים, ובכך מגדיל את הסיכוי שהמערכת תופעל שוב בעתיד, כאשר ניתקל במידע דומה.

למשל, כשילד לומד לראשונה מושג של שברים בחשבון:  איך חצי ועוד רבע שווה שלושה רבעים, נוצרים במוחו קשרים עצביים שמקשרים בין המושגים החדשים לבין הידע המתמטי הקודם שכבר קיים אצלו, כמו פעולות חיבור פשוטות והבנה של מהו “חלק” מתוך שלם. ככל שהוא מתרגל את הנושא בדרכים שונות (למשל, באמצעות פיצול עוגה או ציור חלקים משלם), אותם קשרים מתחזקים, והלמידה הופכת להיות יציבה וברורה יותר.

אסביר זאת במילים אחרות, כאשר ילד לומד כי לצורך חיבור שברים פשוטים עליו ליצור מכנה משותף, זהו פריט ידע שנוצר בתוך מערכת עצבית במוח.
תהליך למידה נכון הוא כזה שיקשר את הידע החדש גם לנושאים אחרים רלוונטיים, כגון, בצוע תרגילי כפל (על מנת ליצור מכנה משותף יש צורך לבצע  תרגילי כפל).
המשמעות היא כי נוצר במוח קשר עצבי חדש שנושא איתו ידע לגבי הדרך ליצירת מכנה משותף, קשר עצבי זה יחוזק באמצעות טכניקות למידה שונות שאחת מהן – היא התיווך עליו תקראו עוד רגע.
ככל שנלמד עם אסטרטגיות למידה נכונות, כגון רעיון התיווך, נחזק את הקשר העצבי החדש שנוצר אך לא רק זה אלא גם ניצור קשרים עצביים, כמו “גשרים” שיקשרו בין הידע החדש שהוא: “כיצד יוצרים מכנה משותף” לבין הידע הישן שנמצא במערכת קשרים עצביים סמוכה וידע זה הוא: “תשובות לתרגילי כפל וחילוק”.

למעשה, מערכות עצביות חדשות אינן פועלות בחלל ריק, בבסיס כל למידה חדשה עומדות מערכות למידה קודמות שכבר נבנו במוח. החיבורים בין המערכות השונות יוצרים רשתות מורכבות, שבזכותן אנו יכולים להשליך ידע ישן על מצבים חדשים ולשלב בין תחומי ידע שונים. כך, לדוגמה, למידה של שפה חדשה נשענת על תשתית של שפות קודמות, ולימוד נושא מתמטי חדש מתבסס על הבנה קודמת של עקרונות מתמטיים בסיסיים.

לסיכום, הלמידה איננה תהליך חיצוני בלבד: היא תהליך פיזיולוגי מוחשי של בניה, חיזוק וקישור של מערכות עצביות במוח. ככל שאנו ממשיכים ללמוד, אנחנו לא רק משפרים את הידע והיכולות שלנו, אלא גם בונים ומעצבים את מוחנו מחדש.

רעיון התיווך שהינו חלק מתוך אסטרטגיות הוראה מתקנת –  המוסבר בסרטון שבראש עמוד זה הוא אחת הדרכים לחזק קשרים עצביים.
למעשה ניתן להגדיר זאת כך, ככל שידע חדש יוטמע במערכת עצבית חזקה וטובה, וככל שמערכת עצבית זאת תקושר בצורה חזקה ויציבה למערכת עצביות אחרות במוח, כך הלמידה על כל שלושת שלביה תהיה למידה יעילה שנושאת תוצאות.

מה אנו בעצם עושים בתיווך עליו הסברתי הסרטון?

מחזקים קשרים עצביים.

וזה סוד כל הקסם בלמידה.