שמרית דרור -
אסטרטגיות למידה, הוראה מתקנת, וטיפול נוירופידבק – ילדים, נוער וסטודנטים
אסטרטגיות למידה, הוראה מתקנת, וטיפול נוירופידבק – ילדים, נוער וסטודנטים
גבעתיים -
תפריט
אסטרטגיות למידה, הוראה מתקנת, וטיפול נוירופידבק – ילדים, נוער וסטודנטים
אסטרטגיות למידה, הוראה מתקנת, וטיפול נוירופידבק – ילדים, נוער וסטודנטים
ברמה הרשמית, הוראה מתקנת היא הוראה הכוללת דרכי למידה המותאמים במיוחד לילדים שאובחנו עם לקויות למידה בתחום הקריאה, הבנת הנקרא, הכתיבה או חשבון. לקות למידה בהגדרתה היא לקות שהמקור שלה הוא בשיבוש קליטת ועיבוד המידע במוח ואינה משתנה לאורך החיים (אני חולקת על זה אך זו הראיה הרשמית של אנשי המקצוע). הוראה מתקנת בהגדרתה *הרשמית* מיועדת ועוזרת למאובחנים כבעלי לקויות למידה לעקוף את הלקות ולהצליח ככל ילד אחר.
אסטרטגיות למידה הן דרכי למידה שעוזרות לכל אחד בין אם הוא בעל לקות למידה ובין אם לא. אסטרטגיות למידה בעצם עוזרות ליעל את הלמידה. כלומר – ללמוד יותר בפחות זמן ולהצליח יותר.
אך כאן נכנס אבל גדול:
הוראה מתקנת היא אוסף של אסטרטגיות למידה.
ולכן, כאשר ילד מגיע לשיעור הוראה מתקנת הוא מקבל בעצם כלים וטכניקות – אסטרטגיות למידה – כלים להפעלת המוח שלו בשלבי הלמידה השונים.
בסופו של דבר ניתן לומר כי הוראה מתקנת ואסטרטגיות למידה – הכוונה לאותו תהליך בדיוק.
לא רק ילדים עם לקויות למידה נעזרים באסטרטגיות למידה היות ורוב האסטרטגיות מזרזות תהליך למידה וגם מי שאין לו לקות למידה נעזר באסטרטגיות למידה. (או ראוי שייעזר).
בהגדרה הרשמית – לא.
הפרעת קשב וריכוז מקורה בבעיית העברה או חוסר של דופמין במוח הפוגע ביכולת ריכוז במצבים מסוימים ויוצר יתר ריכוז במצבים אחרים. לקות למידה בהגדרתה מקורה במערכת העצבים ואופן קליטת המידע במוח. בפועל יש מחקרים הטוענים כי יש קשר בין הפרעת קשב וריכוז לבין לקות למידה וכי ילדים בעלי לקות למידה לרוב מאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז.
ראוי להזכיר כאן כי מדובר בתחום אפור וכי אין בימינו בדיקות דם המוכיחות המצאות של דופמין במוח ברגע נתון. לכן, אם לילד יש לקות למידה וקושי להתרכז אפשר בקלות לאבחן אותו כבעל הפרעת קשב וריכוז אך ייתכן כי הקושי של הילד להתרכז נובע מהקושי בלימודים וכאשר קושי זה ייפתר כתוצאה מהוראה מותאמת לבעלי לקויות למידה הילד יתרכז בקלות בלימודים. אם כך, בדוגמה זאת, אין בעיה ברמת הדופמין במוח ולכן אין בעיית קשב וריכוז.
אסטרטגיות למידה הן שיטות למידה ושיטות מענה לשאלות וגישה למבחן. כלומר, יש שיטות העוזרות לנו ללמוד את החומר באופן יעיל יותר ולאחר מכן יש לנו שיטות העוזרות לנו לוודא כי אנחנו מביעים את עצמנו נכון כלומר עונים באופן הטוב ביותר על מבחן ועבודות שיעורי הבית. יש אסטרטגיות למידה רבות ומגוונות המותאמות לגילאים שונים. קורסים בנושא ניתן למצוא תחת לשונית "קורסים אונליין". ניתן גם להתייעץ איתי טלפונית.
בוודאי שזוהי קלישאה אם אנו רק מאמינים. האמת היא, שגם אם אנו ממש מתאמצים, מביאים לילד את טובי הפסיכולוגים, טובי המאמנים, טובי המורים פרטיים – זו רק קלישאה.
אך זו לא קלישאה כאשר אנו מבינים ומפנימים את התובנה החשובה ביותר שלדעתי כל איש חינוך והורה בעולמינו צריך לזכור כל רגע: המוח שלנו הוא מכונה. וכל מכונה צריכה תפעול שונה. ברגע שמוצאים את הדרך הנכונה לעבוד עם הילד – קיימת הצלחה. אני מקבלת הוכחה לעובדה זו כבר 19 שנים.
לעיתים – נדרש קצת זמן על מנת להבין מהי הדרך הנכונה לעבוד עם הילד אך לרוב בזכות הניסיון הרב שלי אני מיד "קולעת".
"חנוך את הילד על פי דרכו" מדבר על הצד הרגשי, על החינוכי והערכי. אך על אותו עיקרון עלינו לזכור שגם הצלחה פדגוגית, מגיעה מתוך התאמה אישית לילד. בבתי ספר מתקדמים במשרד החינוך כבר נוהגים לעבוד בלמידה שנקראת "למידה דיפרנציאלית" – כלומר – למידה המותאמת לילד.
אך עלינו לזכור – ככל שלמאמן הרגשי/מורה של הילד שלכם כלים רבים יותר, תהיה ביכולתו האפשרות להתאים את הכלי/שיטת העבודה הנכונה עבורו. בין אם מדובר בהצלחה לימודית, בשיפור מיומנות תקשורת ויצירת קשרים חברתיים מיטיבים או העלאת הביטחון העצמי ואמונה ביכולות.
אני מורה ומחנכת לתלמידי יסודי וחטיבה במשרד החינוך, מוסמכת להוראה מתקנת לעברית, חשבון ואנגלית (היחידה ללימודי חוץ), מדריכת מורים לאנגלית ליצירת למידה אפקטיבית ומהירה דרך משחקים, מדריכת הורים לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז (מכללת תל-חי בשיתוף מכללת עידן ההורות), באמצע הדרך של התואר השני בחינוך ומוסמכת לטיפול דרך ארגז המים בהוראתה של יעל ליבנה. כמו כן אני מוסמכת לאימון ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז (מכללת גומא לאימון וגישור) ומוסמכת לכנה לכיתה א' (הילה פלור).
בנוסף אני מדריכת סטודנטית ונערים לקראת בגרויות בכל הקשור לאסטרטגיות למידה.
למעשה, בראיה המקצועית שלי – אין הבדל.
השם המקצועי של "הוראה מתקנת" הוחלף לאחרונה במושג "הוראה מותאמת". יש שראו בכך פגיעה בילדים משום שאין לתקן אותם, ולכן המילה מתקנת לא מתאימה כאן.
היות ומלכתחילה – ההגדרה "הוראה מתקנת" כיוונה לתיקון הדרך בה לומד הילד ולא לתיקון הילד אני לא מעניקה משמעות למילה תיקון וממשיכה להגדיר עצמי כמורה להוראה מתקנת.
השינוי למושג הוראה מותאמת בא להדגיש כי מדובר בהוראה שהיא הוראה המתאימה עצמה לדרך בה נכון לילד ללמוד. ממש תהליכים אינדיבידואלים לילד.
זה מה שמורות עשו כאשר נהוג היה לכנות זאת הוראה מתקנת וזה מה שהן עושות כאשר כעת מכנים זאת כהוראה מותאמת. שני המושגים מעידים ומציגים אותו תהליך בדיוק. כאמור, השינוי הוא סמנטי בלבד מתוך מטרה למנוע פגיעה מתוך סגנון הניסוח בילדים עם לקות למידה.
ברמה הרשמית, הוראה מתקנת היא הוראה הכוללת דרכי למידה המותאמים במיוחד לילדים שאובחנו עם לקויות למידה בתחום הקריאה, הבנת הנקרא, הכתיבה או חשבון. לקות למידה בהגדרתה היא לקות שהמקור שלה הוא בשיבוש קליטת ועיבוד המידע במוח ואינה משתנה לאורך החיים (אני חולקת על זה אך זו הראיה הרשמית של אנשי המקצוע). הוראה מתקנת בהגדרתה *הרשמית* מיועדת ועוזרת למאובחנים כבעלי לקויות למידה לעקוף את הלקות ולהצליח ככל ילד אחר.
אסטרטגיות למידה הן דרכי למידה שעוזרות לכל אחד בין אם הוא בעל לקות למידה ובין אם לא. אסטרטגיות למידה בעצם עוזרות ליעל את הלמידה. כלומר – ללמוד יותר בפחות זמן ולהצליח יותר.
אך כאן נכנס אבל גדול:
הוראה מתקנת היא אוסף של אסטרטגיות למידה.
ולכן, כאשר ילד מגיע לשיעור הוראה מתקנת הוא מקבל בעצם כלים וטכניקות – אסטרטגיות למידה – כלים להפעלת המוח שלו בשלבי הלמידה השונים.
בסופו של דבר ניתן לומר כי הוראה מתקנת ואסטרטגיות למידה – הכוונה לאותו תהליך בדיוק.
לא רק ילדים עם לקויות למידה נעזרים באסטרטגיות למידה היות ורוב האסטרטגיות מזרזות תהליך למידה וגם מי שאין לו לקות למידה נעזר באסטרטגיות למידה. (או ראוי שייעזר).
בהגדרה הרשמית – לא.
הפרעת קשב וריכוז מקורה בבעיית העברה או חוסר של דופמין בנקודות מסוימות במוח בשלבי העברת המידע ברמה הנוירולוגית, בעיה הפוגעת ביכולת ריכוז במצבים מסוימים ויוצרת יתר ריכוז במצבים אחרים. לקות למידה בהגדרתה מקורה במערכת העצבים ואופן קליטת המידע במוח. בפועל יש מחקרים הטוענים כי יש קשר בין הפרעת קשב וריכוז לבין לקות למידה וכי ילדים בעלי לקות למידה הרבה פעמים מאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז.
ראוי להזכיר כאן כי מדובר בתחום אפור וכי אין בימינו בדיקות דם או בדיקות רפואיות אחרות המוכיחות המצאות של דופמין בנקודות מסוימות במוח ברגע נתון. לכן, אם לילד יש לקות למידה וקושי להתרכז אפשר בקלות לאבחן אותו כבעל הפרעת קשב וריכוז אך ייתכן כי הקושי של הילד להתרכז נובע מהקושי בלימודים וכאשר קושי זה ייפתר כתוצאה מהוראה מותאמת לבעלי לקויות למידה הילד יתרכז בקלות בלימודים. אם כך, בדוגמה זאת, אין בעיה ברמת הדופמין במוח ולכן אין בעיית קשב וריכוז.
הפרעות קשב וריכוז, להבדיל מלקויות למידה יביאו לידי ביטוי בתסמינים נוספים ומכאן ניתן להיות בטוחים יותר בהבחנה.
אסטרטגיות למידה הן שיטות למידה ושיטות מענה לשאלות וגישה למבחן. כלומר, יש שיטות העוזרות לנו ללמוד את החומר באופן יעיל יותר ולאחר מכן יש לנו שיטות העוזרות לנו לוודא כי אנחנו מביעים את עצמנו נכון כלומר עונים באופן הטוב ביותר על מבחן ועבודות שיעורי הבית. יש אסטרטגיות למידה רבות ומגוונות המותאמות לגילאים שונים. קורסים בנושא ניתן למצוא תחת לשונית "קורסים". ניתן גם להתייעץ איתי טלפונית.
בוודאי שזוהי קלישאה אם אנו רק מאמינים. האמת היא, שגם אם אנו ממש מתאמצים, מביאים לילד את טובי הפסיכולוגים, טובי המאמנים, טובי המורים פרטיים – זו רק קלישאה.
אך זו לא קלישאה כאשר אנו מבינים ומפנימים את התובנה החשובה ביותר שלדעתי כל איש חינוך והורה בעולמינו צריך לזכור כל רגע: המוח שלנו הוא מכונה. וכל מכונה צריכה תפעול שונה. ברגע שמוצאים את הדרך הנכונה לעבוד עם הילד – קיימת הצלחה. אני מקבלת הוכחה לעובדה זו כבר 22 שנים.
לעיתים – נדרש קצת זמן על מנת להבין מהי הדרך הנכונה לעבוד עם הילד אך לרוב בזכות הניסיון הרב שלי אני מיד "קולעת".
"חנוך את הילד על פי דרכו" מדבר על הצד הרגשי, על החינוכי והערכי. אך על אותו עיקרון עלינו לזכור שגם הצלחה פדגוגית, מגיעה מתוך התאמה אישית לילד. בבתי ספר מתקדמים במשרד החינוך כבר נוהגים לעבוד בלמידה שנקראת "למידה דיפרנציאלית" – כלומר – למידה המותאמת לילד ולא רק מותאמת ברמה הכיתתית.
אך עלינו לזכור – ככל שלמאמן הרגשי/מורה של הילד שלכם כלים רבים יותר, תהיה ביכולתו האפשרות להתאים את הכלי/שיטת העבודה הנכונה עבור הילד/נער. בין אם מדובר בהצלחה לימודית, בשיפור מיומנות תקשורת ויצירת קשרים חברתיים מיטיבים או העלאת הביטחון העצמי ואמונה ביכולות.
אני מאמנת נוירופידבק ומורה להוראה מותאמת, בעבר הייתי מורה ומחנכת לתלמידי יסודי וחטיבה במשרד החינוך, אני מוסמכת להוראה מתקנת לעברית, חשבון ואנגלית (היחידה ללימודי חוץ), מאמנת נוירופידבק ליניארי – מכון ביוקשב לשיפור תפקודי המוח, מאמנת נוירופידבק דינמי – מכללת נויסנס (נציגים של חברת נוירואופטימל), מדריכה ומסמיכה מורים בתחום ההוראה מתקנת, מדריכת הורים לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז (מכללת תל-חי בשיתוף מכללת עידן ההורות), מוסמכת לטיפול דרך ארגז המים בהוראתה של יעל ליבנה. כמו כן אני מוסמכת לאימון ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז (מכללת גומא לאימון וגישור) ומוסמכת לתהליכי הכנה לכיתה א' ברמה הפדגוגית, רגשית והתנהגותית (הילה פלור).
בנוסף אני מדריכת סטודנטית ונערים לקראת בגרויות בכל הקשור לאסטרטגיות למידה והכנה לקראת כניסה/ במהלך האוניברסיטה.
בחרתי לשים שאלה זו כאן למרות שאין לי עליה תשובה וזאת משום שהרבה שואלים אותי על כך.
אומר כי אני ניסיתי מספר כדורי ריטלין ודומיו ומכל אחד תופעות הלוואי היו כאלו שלא הייתי מסוגלת לספוג, גם לזמן קצר.
אני יודעת שיש לי תלמידים שהכדור מציל אותם.
אספר כי בעבר שאלתי אמא של תלמידה – נוירולוגית בכירה בארץ וכזו שביתה מתמודדת עם הפרעות קשב וריכוז – האם היא נגד או בעד? היא ציינה כי היא בעד לתת כדור רק בשלב בו התופעות של הפרעת הריכוז יפריעו יותר מהתופעות לוואי של הכדור.
במקביל לכך הבנתי מהמרצה שלי בלימודי הנוירופידבק כי לריטלין יש פגיעה סמויה וכזו שאולי ראוי לדעת עליה. אני לא בטוחה שכל אנשי המקצוע בטוחים כי קיימת פגיעה לטווח הרחוק.
במאמר באתר רשמתי על כך ואני מציעה לכם לקרא ויחד עם זאת מציינת כבר כאן – יש מקרים – קיצוניים מאוד – שאין ברירה, צריך כדור. אך אם יש תופעות לוואי קשות ראוי לנסות כלים אחרים לפני כן.
נוירופידק – מניסיון אישי, יצר אצלי פלאים.
אנא זכרו כי ילד שלא מצליח באופן קבוע גדל עם ביטחון עצמי כ"כ נמוך דבר שעלול לשנות מסלול חיים שלם וזו תופעת לוואי בפני עצמה. לא תמיד התופעות לוואי של הכדור הן ההרסניות ביותר.
במאמר באתר תוכלו כמובן לקרא גם כיצד נוירופידבק עוזר להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז באחוזי הצלחה גבוהים מאוד.
