קרו שני מקרים השבוע, כביכול כל כך לא קשורים לאסטרטגיות למידה, ובכל זאת המבט שהיה לי על הפנים כאשר דברים אלו קרו/נאמרו גרם למי שאמר את הדברים להעלות על פניו פרצוף שאומר: " מה בדיוק אמרתי עכשיו כל כך מיוחד שהיא בוהה בי".

 אני חושבת שכדאי לכם לקרוא זאת, כי זה מחדד דברים שנרשמו יותר בהרחבה באתר.

כידוע, אני מאמנת נוירופידבק, ולימודי הנוירופידבק הם בעצם מסע אין סופי. היות ונוי פידבק משפר את תפקודי המוח, אנו מוכרחים בעצם בתחום זה להבין במבנה ותפקודי המוח לפרטי פרטים ברמה מאוד מאוד מעמיקה. היות ונושא חקר המוח מתמשך וכנראה תמיד יתמשך, מאמני נוירופידבק תמיד מוצאים את עצמם בהשתלמויות להרחבת והעמקת הידע.

נוירופידבק זו בעצם שיטה שאנו רוצים לתת למוח פידבק טוב כאשר הוא מגיע לרמת פעילות חשמלית רצויה באזור בו אנו מטפלים. זה על קצה המזלג.

לשם כך, המוח צריך להבין מתי הוא עושה טוב ויקלוט את הפידבק כפידבק טוב.

באחת ההשתלמויות השבוע אמר המרצה: " אתם מבינים? כאשר אתם שמים את התוכנה על תוכנית A העבודה קצת יותר מורכבת להבנה, הפידבק יהיה מורכב יותר להכנה. כאשר אתם שמים את התוכנה על תוכנית b העבודה יותר ברורה ופחות מורכבת להבנה." ואז הוסיף:

" נכון שאמרתי לכם כרגע שבתוכנית ה העבודה יותר מורכבת להבנה, אבל תזכרו היא יותר מובנת להבנה עבורכם כמאמנים, ועבור המטופלים שלכם כמטופלים."

משפט שגרם לי להסתכל עליו ולומר: "מה השטות הזאת שבדיוק אמרת?"

בתוכנית אימון נוירופידבק אלו האנשים היחידים שנמצאים בתמונה.

יש את המאמן ויש את המתאמן. אין אף אחד אחר לאורך כל מסע התהליך שקשור לתהליך האימון.

על כן יש כאן חוסר היגיון במשפט של המרצה, אם תוכנית a מצד אחד יותר מורכבת להבנה ומצד שני אתה גם אומר שהיא מורכבת להבנה רק עבור המאמנים ורק עבור המתאמנים אז מי נשאר מי זה שנשאר שבשבילו היא דווקא בכלל לא מורכבת ודיי ברורה?

אך מהר מאוד קיבלתי תשובה עוד לפני ששאלתי. הוא חזר על המשפט שלו שוב רק האריך אותו הפעם ואמר: " תוכנית a   היא מורכבת יותר להבנה עבור המטופלים שלכם ועבורכם כמאמנים, אבל זה בכלל לא מורכב למוח. הוא מבין טוב מאוד גם בתוכנית  Aוגם בתוכנית B  מה הפידבק הטוב ועל איזה פעילות הוא כן מקבל פידבק.

וזה אירוני וזה מצחיק. למה? כי אני זו שכל הרצאה וכל סדנא שלי פותחת באמירה החשובה ביותר: "כאשר אנחנו לומדים אנחנו מתפעלים מערכת נוירולוגית פיזית. לרגעים אפשר לחשוב שזה כמו מערכת שונה מאיתנו שנמצאת בתוכנו. מכונה שלמה. המכונה הזו אנחנו מפעילים אותה, אנחנו חלק ממנה. כלומר, מי שמפעיל את המכונה היא המכונה עצמה. אנחנו מפעילים את המוח שלנו, ואנחנו זה המוח שלנו."

אבל רוב התהליכים הקורים במוח אנחנו לא מודעים להם. ולפעמים מה שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים כדי ללמוד נכון, זה לא מה שהמוח שלנו צריך כדי ללמוד נכון, זה לא מה שהמוח שלנו צריך כדי להבין, זה לא מה שהמוח שלנו צריך כדי לזכור.

והנה אפילו אני, שלא מפסיקה לומר: "אנחנו מפעילים כאן מערכת, אנחנו מפעילים כאן מכונה" לרגע לא קלטה למה המרצה התכוון כשהוא אמר " זה אולי יהיה מורכב רק לכם כמאמנים ולמתאמנים שלכם" ולרגע לא הבנתי מי בדיוק נשאר בתמונה פרט אלינו המאמנים והמתאמנים. (לאחר מכן  הוא גם הרחיב קצת על כך שלעיתים באה לנו שאנחנו נבין מה התוכנה עושה ולכן נבחר בתוכנית הקלה יותר להבנה עבורנו, משום שעבור המוח, אין באמת הבדל בין התוכניות).

אז אני רוצה לסכם חלק זה ולומר אנחנו מפעילים כאן מכונה, ואנחנו צריכים לדעת מה היא צריכה כדי להצליח, ואנחנו צריכים לדעת מה לתת לה כדי להצליח, ואנחנו צריכים לעבוד לפי הצרכים שלה והדרישות שלה, ואז  הדרך להצלחה תהיה קלה יותר.

והנה מקרה שני השבוע, שילד פשוט אמר כמה מילים, שגרמו לי להסתכל עליו ולומר: " בדיוק זו הדרך שהמוח שלנו עובד."

שאלתי את הילד מה התרגום של המילה snow זו מילה שאני יודעת שלא לימדתי אותה.

ובכל זאת הוא אמר: "אמממ snow אני לא יודע מה זה, אבל זה משהו שקשור לקר".
 ואז הוא דיבר לעצמו, מילמל כזה לעצמו ואמר: "snow  זה לא קר אבל זה קשור לכך, זה משהו שהוא קר אני יודע שזה משהו שהוא קר".

"ואז הוא אמר אולי זה שלג? כי שלג זה דבר מאוד מאוד קר."

שאלתי אותו למה הוא חושב? אז הוא אמר שהוא ראה פעם סרט והיה שם שלג והיה כל כך קר שהוא ממש ריחם על השחקן אפילו שזה סרט. והוא די בטוח שבאותו רגע אמרו את המילה snow.

מה שקרה כאן בעצם זה שהתחבר לנו רגש ללמידה. נכון שבאותו רגע הילד לא ישב ללמוד, אבל המוח שלו ראה שלג מול העיניים (חזותי), שמע את המילה  snow(שמיעתי) אך יותר מכל מערכת הרגש שלו במוח חשה חמלה, שיחררה את המוליכים העצביים הרצויים כדי לחזק את מערכת הלמידה והוא וכאשר זה קרה הידע החדש נדבק למוח בקלות.

וזה מוביל אותי לאמירה הבאה, שאם יצא לכם לגלוש כבר באתר שלי אני בטוחה שנפגשתם בה, אך הסיפור עם הילד גרם לי להיזכר כמה זה חשוב לדעת:

 רגש הוא כמו דבק של המוח. רגש משחרר מוליכים עצביים שמסייעים לנו להדביק את הידע במוח.

ואנו לא יכולים לחכות לכל מיני מקרים בהם יהיה רגש פתאום באמצע תהליך למידה, כמו שאצל הילד במקרה נוצרה תחושה של חמלה כאשר הוא הוא שמע את המילה snow, ואם נהיה כנים, ברוב המקרים תהליכי למידה לא באמת מעניינים את הילדים.

אז מה אנו עושים? דואגים להכניס רגש ללמידה.

יש כל מיני דרכים להכניס רגש ללמידה ואני מפרטת עליהם בקורסים לאסטרטגיות למידה אותם נמצא למצוא בעמוד הבא.