כותבת המאמר: יעל וינר- הדרכת הורים וייעוץ שינה

דמיינו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: הילד שלכם מבקש לראות סרט בטלוויזיה, ואתם עונים לו שאי אפשר כרגע. הוא מנסה שוב ודורש לראות את הסרט, ואתם מגיבים לו בטון קצת יותר תקיף. בפעם השלישית הוא כבר לא שואל ולא דורש; הוא רץ לסלון וחוטף את שלט הטלוויזיה מהשולחן. אתם לוקחים לו את השלט מהיד, אבל לפני שאתם מספיקים לדבר, ילדכם נופל על הרצפה בבכי גדול, דופק את אגרופיו וצורח "לא רוצה!". 

נשמע מוכר? מזל טוב, הילד שלכם הגיע לגיל ההתבגרות הראשון! בואו נקרא קצת על התקפות זעם אצל ילדים.

גיל ההתבגרות הראשון (המכונה גם "Terrible Twos" או "Threenager") מגיע קצת לפני גיל שנתיים. הילד מגלה שהוא ישות עצמאית מהוריו, ומתחיל להתנסות בביטוי הצרכים והרצונות שלו. במקרה – או לא במקרה- זהו גם השלב שבו מתחילה התפתחות השפה, ואחת המילים הראשונות שהילד לומד היא לא. הילד עדיין מפתח יכולות של וויסות רגשי, הבנת מצבים חברתיים ודחיית סיפוקים, דבר שמקשה מאוד לקבל את ה"לא" שלכם, גם אם זה סירוב למשהו סתמי או חסר חשיבות. הוא שומע את ה"לא" פעמים רבות במהלך היום, דבר היכול להוביל לסף תסכול נמוך וכילד זה יכול להוביל להתקפות זעם אצל הילד.

לא נוכל למנוע התפרצויות זעם אצל ילדים, וגם לא כדאי שננסה. ההתפרצויות מהוות חלק חשוב בהתפתחות הרגשית והחברתית של הילד. במקום, ננסה לשנות את הצורה שבה אנו חושבים על ההתפרצויות, ובכך נוכל להגיב בצורה יותר אמפתית ומכילה. הילד לא מתפרץ כדי לעשות לכם "דווקא" או להילחם. למעשה, ההפך הוא הנכון – בעת ההתפרצות הוא שרוי במצב של חוסר שליטה, וזקוק לקשר ותמיכה ברגעים אלו על מנת לארגן את מחשבותיו ורגשותיו. נסו לעמעם מעט את האורות בחדר, אם הדבר מתאפשר, על מנת להרגיע את האווירה. חשוב שניגש לילד ברגישות ובעדינות, ונשים לב לשפת הגוף שלו: אם הוא נמנע מכם, מסובב את הגב או לא מאפשר קשר עין, אל תכפו זאת עליו ופשוט שבו לידו, או הניחו יד על גבו. אם הוא מתקרב או יוצר קשר עין, הציעו חיבוק או החזקת יד. ייתכן שהילד לא ירצה בנוכחותכם בכלל; במצב שכזה אפשר לצאת מהחדר, להשאיר את הדלת חצי פתוחה, ולשבת מחוץ לדלת כך שהילד רואה שאתם נוכחים בסביבה. 

חשוב שהטון שלכם יישאר רגוע ושהילד ירגיש שאתם יחד בתהליך: אפשר להשתמש במשפטים כמו "בואי נירגע ביחד" או "אני יכולה לעזור לך להירגע?" כדי לחזק את הקשר שלכם באותו הרגע. ייתכן שתהליך ההרגעה ייקח זמן – אבל זה ממש בסדר, כל עוד אתם נוכחים עם הילד באותו זמן. אל תשכחו לנשום בתהליך ולאפשר לעצמכם להתאוורר אם אתם מרגישים צורך. 

לאחר ההירגעות , נקיים שיח עם הילד שבו ננסה לשיים איתו את רגשותיו ("כעסת כי לא הרשיתי לך?") ולהבין יחד איך תוכלו להגיב אחרת בסיטואציות של תסכול שעלולות להביא להבא גם להתקפות זעם אצל ילדים ("מה יעזור לך להירגע כשאתה כועס?"). חשוב שנשקף לילד שניתן וכדאי לדבר על רגשות ולהביע תסכולים, ושמותר להרגיש עצובים או כועסים. לעיתים, תצטרכו להתגמש בעצמכם כשיש אי הסכמות כדי לייצר הדדיות ודיאלוג; בהתגמשות זו אתם מראים לילד שרצונותיו לא תמיד יתממשו, ומדגימים לו כיצד להתמודד עם סיטואציות כאלו. אתם למעשה דמות החיקוי הראשונית של הילד, שממנה הוא לומד איך להתנהל בעולם, וככאלה יש לכם הזדמנות גם לסייע לו ללמוד להתמודד עם מצבים בהם העולם מתסכל ומאכזב.

יעל וינר- הדרכת הורים וייעוץ שינה

טלפון: 058-655-0679

אתר: www.sites.google.com/view/yaelweiner

אינסטגרם: @yael.weiner.sleep

מייל: yaelweiner92@gmail.com