מאמר זה הינו סיכום הרצאתו של ג'ו דיספנזה, מומחה מתחום מדעי המוח ואחד ממשתתפי הסרט בליפ.

ההרצאה מספקת היבט מעשי ופרקטי יותר לסרט בליפ ומסבירה במפורט ובצורה מאוד מעניינת כיצד מחשבה יוצרת מציאות דרך סיפור חייה של גיבורת הסרט.

 בבסיסה, תורת הקוונטים, שעליה מדובר בסרט המקורי, מעבירה לכל אחד ואחת מאיתנו אחריות כמעט  בלעדית על יצירת מציאות החיים באמצעות התודעה.

אחד מהמרצים/דוברים הראשיים בסרט בליפ הוא ד"ר ג'ו דיספנזה,  מומחה בתחום מדעי המוח ובסרט הוא מסביר מדוע וכיצד  ניתנת לנו  אפשרות לקום בבוקר, לתכנן וליצור את חיינו.

לטענתו, בתוך מה שאנו מכנים מוח, ישנם שלושה מוחות שונים – המוח הקדום יותר שהוא המוח הפרימיטיבי וכן שני מוחות נוספים –  חדשים יותר באבולוציה של האדם.  שלושת מוחות אלו  מאפשרים לנו לעבור לחשיבה חדשה, מכאן להרגשה חדשה ומכאן להוויה חדשה.

כל אחד  ממוחות אלו הינו  בעל  אנטומיה ומבנה כימי וביולוגי שונה וייחודי. למעשה, יש להם היסטוריה שונה ותחושת מרחב וזמן שונה לחלוטין. על אף שישנה תקשורת תמידית בין שלושת המוחות, תפקודם והקשרים העצביים בהם שונים ולכל מוח דינמיקת תפקוד שונה וייחודית.

המוח הראשון נקרא neocortex וברמת האבולציה הוא החדש ביותר. צורתו דומה לצורת אגוז.

מתחתיו זה ישנו מוח הנקרא  Limbic Brain שהוא מוח הרגשות/המוח הכימי (מוח יונקים), הוא בגודל של לימון בערך ואחראי לוויסות כימי במוח.
בצד האחורי נמצא בסיס המוח הזוחל  – זהו המוח הקדום ביותר והוא מושבו של תת המודע.

במוח של כל בן/בת אנוש   יש מעל מאה ביליון נוירונים ובתאי העצב במוחינו מאוחסן מידע העובר בין התאים השונים. המוח הראשון, הניאוקורטס הוא מושבו של  המוח המודע, אנו  מקשיבים למידע באמצעות המוח שנקרא נאוקורטקס. זהו מוח שלמעשה אוהב לאסוף אינפורמציה.

אז למה מתכוונים כשאומרים מחשבה יוצרת מציאות?

בכל שלב  שנלמד משהו חדש למעשה נוצר קשר סינפטי בין התאים במוח החושב (הניאוקרטקס), קשרים סינפטים  אלו הנוצרים במצב של למידה חדשה משנים את צורתו של המוח. הלמידה החדשה  יצרה קשרים עצביים חדשים שיצרו מערכת רשת שונה בין התאים במוח המודע ובכך שינתה את מבנהו.

כל פעם שהנך קורא ספר, צופה בסרט למידה, נוכח בהרצאה וצובר ידע חדש צורת המוח משתנה וכל פעם שנלמד משהו חדש נוצרים חיוטים חדשים במוח החושב שמשנים את מבנהו פיזית.

בנוסף לכך, אם למידה חדשה יוצרת קשרים בינעצביים חדשים במוח החושב, זיכרון וחזרה על המידע שכרגע נלמד בעצם מחזקים ומזינים קשרים אלו ומשמרים אותם ואת עוצמתם. כמו בכל  מערכת יחסים, ככל שאתה יותר מתקשר, יותר קשור אתה נעשה.  ככל שישנה יותר תקשורת במערכת יחסים היא מקבלת בסיס יציב וחזק יותר. כך בדיוק בתוך מערכת היחסים בין התאים במוח החושב, ככל שלמידה מסוימת, חוזרת על עצמה,  נוצרת רשת של חיווטים בין התאים במוח המודע שהולכת, מתחזקת ומתייצבת עם כל חזרה על המידע.

רשת זו מייצרת רכיבים כימיים המשוחררים לשני המוחות האחרים, משני המוחות האחרים משוחררים רכיבים כימיים אלו לתוך המערכת ההורמונלית, שממנה משוחררים אלו אל הקולטנים של שאר התאים בגופינו.

במוח רגיל ביום אחד נוצרים יותר קשרים/דחפים/ אימפולסים כימיים מאשר כל הפלאפונים בעולם כולו.
וכאשר אומרים מחשבה יוצרת מציאות – מתכוונים לזה באופן פיזי ומוחשי ממש כפי שניתן להבין מהסבר זה.

בתוך המושג מידע, שמעובד בתוך המוח החושב, כלולות אמונות, תפיסות עולם ושיפוטים  על החיים, על אנשים ויותר מכל על עצמכם.

אם בתור ילד בזמן שלמדת לרכוב כמה פעמים על אופנים, היו כמה נפילות בדרך ושפטת את עצמך בחומרה ככישלון, נוצר  חיווט בין התאים במוח שיוצר תגובה כימית, שילוב כימיקלים כזה שהוא הגורם לתחושת כישלון.

מרגע זה,  מבנה חיווטים זה במוח ימצב את התחושה/רגש של כישלון מה שעלול ליצור עבור אדם מסוים חוויית רגש מוטעית של כישלון, וכל זאת כי קיימים קשרים בין התאים במוח, קשרים שנוצרו בעקבות החוויה הראשונית וחוזרים ומחזקים את שחרור הכימיקלים שאחראיים לרגש של כישלון.

לכל רגש/תחושה יש שילוב כימיקלים שונה והם אחראיים ליצירת אותה תחושה/רגש.

הכימיקלים שישוחררו  לשני המוחות האחרים (עליהם יוסבר בהמשך) יהיו שונים בהתאם לחוויה הסובייקטיבית.

לדוג', לחוויית אושר קיים שחרור כימיקלים שונה מאשר חוויה של אומללות וקושי.

לתחושת הודיה קיים מבנה קשרים שונה שמשחרר שילוב כימיקלים אחר מאשר חוויה של חוסר אונים.

כך לגבי חוויות שונות. לכל רגש המבנה הכימי הייחודי שלו  ואם ישונה ההרכב של החלק המודע ישונה גם ההרכב בכימי המופרש אל שני המוחות האחרים ומשם אל המערכת ההורמונלית בגוף ואל שאר תאי הגוף. בכך, ייתכן מאוד שתשונה הווייתנו, תפיסת המציאות שלנו, המערך הכימי שלנו בגוף, ולאט לאט, תיווצר מציאות חדשה.

המציאות שלנו היא למעשה מראה של הרכב ושילוב הכימיקלים המשוחררים במוח, שהם תוצאה של המחשבות שלנו. פיזית, פשוטו כמשמעו.

מהו מיינד/תודעה?

הפירוש של מיינד, תודעה במסגרת מדעי המוח הוא: מוח בפעולה. תודעה היא פשוט מוח שנמצא בפעולה פיזית של קשרים וחיוטים המקיימים ביניהם רשת של אימפולסים כימיים.

אם כך, תודעה היא למעשה מה שהמוח עושה כעת פיזית, החומרים הכימיים שמיוצרים במוח והקשרים שנוצרים בהם – הם התודעה.

אם לסכם זאת:
תודעה היא מה שמתרחש במוח

המוח  הוא מאה ביליון תאים שמחוברים ופועלים יחד בתקשורת ותשדורת כימית.

הקשרים הכימיים הנוצרים במוח המודע קובעים את ההתנהגות , הרגלים, רגשות, הצלחות, כישלונות, וחוויות החיים שלנו.

היות וכך, אנו יכולים לגרום למוח ליצור תבניות ודפוסים שונים של קשרים ומבנים.

 כל פעם שאנו משנים את מבנה המוח, אנו משנים את התודעה שלנו, בכל פעם שאנו משנים את התודעה שלנו, אנו משנים את איכות חיינו. לטובה ושלילה.

עובדה זו, כאמור, מעבירה חלק נכבד מהאחריות של יצירת איכות חיינו, ישירות לידיים של כל אחד ואחת מאיתנו.

כאשר אתם חווים חוויה מסוימת, כל מה שהנכם שומעים, מריחים, רואים, חשים וטועמים – כל חמשת החושים אוספים את המידע החשוב הזה מהסביבה. בשלב זה נעשה עיבוד של המידע במוח המודע. המשמעות הפיזית של עיבוד מידע היא   שכל  התאים והקשרים ביניהם מתארגנים במבנה מסוים חדש בהתאם לחוייה החדשה ולמידע שנאסף על ידכם מאותה חוויה.

 מבנה חדש זה של קשרים עצביים בין התאים שנוצר בעקבות החוויה החיצונית יוצר ומשחרר תוצרים כימיים שהם נקראים תחושה/הרגשה/רגש.

כל  ניסיון וחוויה חיצונית מעשירים את המעגלים והקשרים בין התאים במוח  באופן נוירולוגי והמבנה הנוירולוגי החדש  מיצר כימיקלים שמשוחררים אל המוח השני – שנקרא Limbic Brain  – מוח הרגשות.

וכך, המחשבה, באופן פיזי וכימי ממש, יוצרת מציאות.

 אבל איך עושים זאת? איך המחשבה יוצרת מציאות הופכת מהלכה למעשה?