במחקר שבוצע באונבסיטת Radboud University Medical Center נמצא קשר אפשרי בין חיידקים מסוג מסוים במעיים לבין פעילות מוחית המאופיינת בהפרעות קשב וריכוז.

ככלל, בגופינו יש מיליארדי מיקראורגניזמים כאשר הרכבם ומספרם שונה משמעותית בין האיברים השונים בגוף.
במונח מיקרואורגניזמים נכללים חיידקים טובים ורעים, ווירוסים, ופטריות.

לשם הדוגמה, באף תהיה כמות שונה לחלוטין של חיידקים מאשר במעיים וכן הרכב החיידקים יהיה שונה גם הוא. במעיים למעשה שוכנים יותר חיידקים מאשר בכל איבר אחר בגוף האדם וכיום ידוע על כ 400 סוגי מיני חיידקים שונים רק במערכת העיכול.

עולם המחקר והרפואה מגדיר את מערכת העיכול ובמיוחד המעיים כמוח השני בגוף האדם. אופי פעילות המעיים, מהלך התקשורת והעברת המסרים בין איברי מערכת העיכול זהים באופנים רבים לאופן פעילות העברת המסרים במוח. גם המוליכים העצביים שקיימים במוח כמו סרוטונין ודופמין, ואחראים להעברת מידע בין תאי העצב במוח, מיוצרים גם במעיים ומשמשים את מערכת העיכול להעברת מסרים לאורך צינור המעיים ולמען פעילות מערכת העיכול כיחידה אחידה, שלמה ובלתי תלויה.

נמצא גם כי קיים קשר דו כיווני בין המוח הראשי, זה שנמצא בתוך הגולגולת ולבין מה שמוגדר כמוח השני בתוך המעיים שלנו. שתי מערכות אלו מעבירות מסרים חשובים אחת לשנייה באופן דו כיווני וההשערה היא כי לקשר זה בין שני המוחות קיימת השפעה מכריעה ביותר על בריאות האדם במגוון רחב מאוד של הספקטים בריאותיים.

דופמין מהמעיים הוא המקור להפרעות קשב וריכוז?

ציטוט מדבריו של טום אדרווין הוא חוקר ב Radboud University Medical Center

"Nowadays, there is a great deal of interest in the 'gut-brain axis', as it is referred to, as these two organs can affect each other,"

"Via this axis, the microbiome can influence the brain and vice versa. This is the motivating factor for our research, in which for the first time, we broadly examined the microbiome in the stool of many ADHD patients and healthy control subjects." 

"כיום, יש עניין רב ב"ציר המעיים-המוח ", כפי שהוא מכונה, שכן שני האברים האלה יכולים להשפיע זה על זה….באמצעות ציר זה (הקשר בין המוח הראשי למוח השני), המיקרוביום יכול להשפיע על המוח הראשי ולהיפך. זהו הגורם המניע למחקר שלנו, שבו בפעם הראשונה בחנו באופן נרחב את המיקרוביום בצואה של מטופלים עם ADHD ומטופלים בריאים (שאינם מאופיינים עם הפרעות קשב וריכוז)".

במחקר נתנה למטופלים משימה שמפעילה את מערכת התגמול במוח. מערכת זו, שנקראת גם מערכת הפרס אחראית לתחושת הנאה, סיפוק ושקט.

המטרה הייתה לבדוק את השוני בגירוי מערכת התגמול אצל מטופלים שונים.   "אנו יודעים ממחקרים קודמים כי תהליך התגמול במוח תלוי מאוד במוליך העצבי הכימי דופמין, וניתן לראות כיצד מושפעת מערכת הגמול במוח באמצעות סריקת מוח.(מנתוני המחקר) אנו יודעים כי באופן כללי, מרכזי התגמולים אצל מטופלים המאופיינים עם הפרעות קשב וריכוז מופעלים פחות על ידי המשימה (שנתנה להם במחקר) מאשר אלו של מתנדבים ללא אבחנה של ADHD".

במילים אחרות, משימה שמפעילה את מערכת התגמול במוח ואחראית לתחושת הנאה וריכוז, השפיעה פחות על אלו המאופיינים עם הפרעות קשב וריכוז. מערכות המוח שאחראיות לתחושת הנאה לא הופעלו במידה הנכונה לאור משימה שאמורה הייתה להפעיל תחושת הנאה, סיפוק ושקט פנימי.

עוד נמצא במחקר זה כי אצל משתתפים המאופיינים עם הפרעות קשב וריכוז נמצאה בקטריה (חיידקים) מסוג ספיציפי המייצרת חומר שלאחר יצורו ופליטתו למעיים הוא הופך להיות דופמין – מוליך עצבי כימי.
ההשערה היא כי חומר זה שהינו תוצר של חיידקים מסוג מסוים שנמצאו בעיקר אצל מאובחני קשב וריכוז, מגיע למוח דרך זרם הדם, והמוח, שמשתמש בו כדופמין משפיע על תפקוד המוח. זוהי השערה בסיסית ונדרשים עוד מחקרים רבים מאוד כדי לבססה.

המסקנה הכללית הרווחת (משוערת – אין מסקנה חד משמעית) היא כי המוליכים העצביים שמיוצרים במעיים אינם יכולים לעבור לעבור את המוח – למרות, שבאופן תיאורטי, הם יכולים להכנס לאזורים קטנים במוח שאין להם את מחסום דם – מוח כגון כניסה לאזור ההיפותלמוס.

במוח קיימים מספר מרכזים המייצרים את המוליך העצבי דופמין שאמור לשמש את המוח לפעילות תקינה של העברת מסרים בין התאים ולהפעלת מערכת התגמול במוח – כאמור, המערכת שאחראית לתחושת סיפוק והנאה וריכוז.

ההשערה הנבדקת היא שהחומר שנפלט מסוג חיידקים המעיים הספיציפי שכמות רבה יתרה ממנו נמצאה אצל המאופיינים עם הפרעות קשב וריכוז, מומר בהגיעו אל המוח לדופמין. ההשערה היא כי כאשר דופמין שהופק מחומר זה משמש את המוח לפעילות העברת מסרים, ישנה פגיעה במערכות התגמול, להבדיל ממצב בו המוח עושה שימוש רק בדופמין שהוא מיצר ולא בדופמין שהוא המוח מיצר, מצב שכרגע ידוע כמצב תקין ובריא.