תהליכי למידה – הבסיס החשוב

כמה דברים כלליים, שכדאי מאוד לדעת לגבי תהליכי למידה:

ראשית,  שלושת השלבים העיקריים מהם בנוי תהליך למידה הוא תהליך של קליטה, עיבוד ושליפה. מרבית המקרים (יש האומרים כל המקרים) של לקויות למידה (לא מדובר על הפרעות קשב) מתרחשות בחלק של עיבוד המידע.  אלו לא שלושת השלבים היחידים, אך אלו הם העיקריים שכדאי לדעת עליהם כל עוד אינכם מורים לילדים עם לקות למידה או הפרעת קשב וצריכים את הידע בראיה כללית.
בכל תהליכי הלמידה שלב העיבוד הוא השלב בו אנו משתמשים בפונקציות שיש לנו במוח. תדמיינו אפליקציות כמו בפלאפון – אז שם – במוח שלנו יש כמו מעין "אפליקציות" כלומר, פונקציות קוגניטיביות שבעזרתן אנו מבצעים תהליכי חשיבה ולמידה – כמו למשל פונקציות של: השוואה, מיון, יכולת אנליזה, יכולת הסקת מסקנות ועוד.
כלומר לקות למידה תתרחש בחלק של שימוש בפונקציות אלו – באחת או יותר.

שנית,  מערכת הקשב במוח לא קולטת כל מידע, אחרת יחד עם מערכות אחרות במוח ובגוף היא הייתה קורסת. היא בוחרת מה נכנס ומה לא לפי קריטריונים מסוימים שככל שנהיה מודעים אליהם – כך נוכל "לשחק" עם האופן בו אנו מטמיעים ידע במוח כדי להשפיע על מערכת הקשב ולגרום לה כן להכניס – ולא לסנן – תכנים שאנו רוצים שיכנסו למערכת העיבוד.

 מערכת הקשב לרוב תהיה קשובה לשני חלקים עיקריים 

ידע/מידע/תוכן שהוא עוצמתי – שזה מדד חיצוני.
בחירה פנימית – איזה ידע אני רוצה להכניס לעצמי.

אם למשל קר לי אך ברמה נסבלת ואני באמצע שיחה חשובה, אוכל לנהל את עצמי, לבחור, "להתעלם" מהקור עד לסיום השיחה.
אם נשמע רעש של נפילה בעוצמה של משהו לא ידוע, ויש ילדים בחדר, סביר להניח כי העוצמה של הרעש, תעבור דרך מערכת הקשב שתסנן דברים חשובים אחרים כמו השיחה החשובה, גם בשל עוצמה חיצונית – רעש חזק, וגם בשל בחירה פנימית (דאגה לילדים) לבחור ללכת לראות מה נפל בחדר.

4. תהליך  רישום והמרת המידע החיצוני שנכנס דרך מערכות החושים למידע שהמוח יכול להבין הוא תהליך חשמלי/כימי – ובמילים אחרות – פיזי.

זהו עדיין אינו תהליך עיבוד המידע.

5.   חלק נכבד מתהליך עיבוד ושימור המידע מתרחש בלילה בזמן שינה. בכל לילה ישנם כמה מחזורי שינה (בערכה של בין 4-6)– כאשר בכל מחזור יש חמישה שלבים. (כלומר בסך הכל בלילה – 20 ל 30 שלבי שינה שחוזרים על עצמם).

שלב ה REM הוא שלב בו המוח נמצא כמעט כמו במצב ערות אך עם שינויים נדרשים המותאמים כך שתוכל להתבצע שינה מיטבית. בשלב זה המוח מחזק את תהליכי הזיכרון של הידע אותו צברנו בתהליכי למידה יום קודם או בימים הקודמים ומחזק קשרים עצביים שבהם בין היתר נמצא הידע שלמדנו.

לא כל הידע שלמדנו ישמר על ידי המוח.

מידע זה גם מספק לנו את התובנה החשובה הבאה: שינה לא מיטבית לאורך כל שעות השינה – עלולה לפגוע בשנת REM – מכאן נוכל לטעות ולחשוב כי לילד יש לקות למידה בעוד שמדובר בעצם בשינה לקויה שאם  תטופל לא נגלה לקות או קשיים (כמובן שזה רק מצב אפשרי מבין אפשרויות רבות אחרות).
מעבר לכך, היות ושלב ה REM חוזר על עצמו בכל אחד ממחזורי השינה, נרצה כי השינה שלנו לא תהיה רק מיטבית, אלא מספיק ארוכה וזאת על מנת לאפשר למוח כמה וכמה מחזורים אשר בכל אחד מהם קיימת שנת REM. במילים אחרות נרצה לאפשר למוח כמה שלבי REM שונים כל לילה.

עוד חשוב לדעת כי לפי מחקרים ובדיקות שנת הREM ארוכה יותר במחזורי השינה המאוחרים ביותר בלילה מאשר המוקדמים ולכן שינה ארוכה יותר לא רק תאפשר יותר שלבים של שנת REM אלא תבטיח שהמוח מגיע לשלבים בהם שנת ה REM ארוכה יותר  ותיתן למוח יותר זמן לבצע את עבודת חיזוק הקשרים בעצביים והזיכרון מה שייעל תהליכי למידה שונים.