“תגידו, אומגה 3 באמת עוזרת לקשב וריכוז?”

זו אחת השאלות הנפוצות ביותר שאני שומעת מהורים. מגוון התשובות שהם מקבלים ברשתות נע בין “זה שינה לנו את החיים!” לבין “בזבוז מוחלט של כסף”.

העניין הוא, שאין כל היגיון בעצם השאלה הזאת, ובעצם הניסיון לקבל עדות מאחרים לגבי היעילות של אומגה 3 כפתרון.

למעשה, אם תקשיבו רק לניסיון של מי שממליץ לכם (או שולל) ותחליטו לפיו, אתם עלולים לקבל החלטה לא נכונה, כזו שתזרוק כסף לפח, או גרוע מכך, תמנע מהילד שלכם פתרון שיכול לעזור לו.

המוח הוא לא רק דופמין

קשיי קשב וריכוז נובעים, בין היתר, מוויסות לא אידיאלי של מוליכים עצביים במוח (ולא רק של דופמין). הוויסות הזה יכול לנבוע מהמון סיבות פיזיות וביולוגיות שונות. בשליפה מהירה אני יכולה למנות לפחות 10 סיבות כאלה, ואם אשב לכתוב בצורה מסודרת, נגיע להרבה יותר.

הנה הסבר קצר (ומופשט מאוד לצורך ההבנה) על איך המוח שלנו עובד:

המוח בנוי ממיליארדי תאים שיוצרים ביניהם קשר באמצעות תקשורת חשמלית וכימית. כדי שנתפקד ביומיום, מערכות שלמות במוח צריכות לתקשר זו עם זו: מערכת העיבוד החזותי, השמיעתי, המערכת הרגשית, האזור שאחראי על ניהול זמן ותיעדוף משימות, והאזור שאחראי על שליטה עצמית ובקרת דחפים.

התאים מעבירים מידע כך: בתוך התא נוצר פולס חשמלי (דחף) ששולח מסר לקצה התא. המסר הזה גורם לשחרור של מוליכים עצביים (כימיקלים) לכיוון התא הבא, כדי “להעיר” אותו ולתקשר איתו.

תקשורת זורמת ורציפה בין התאים היא אחד המדדים המרכזיים לפעילות מוחית אידיאלית שמונעת קשיי קשב. הפעילות החשמלית הזו תלויה, כמובן, בכך שהגוף שלנו בריא ומקבל את התנאים הפיזיולוגיים הנדרשים לו.

איפה צריכת אומגה 3 נכנסת לתמונה?

שומן אומגה 3 הוא אחד המצרכים החיוניים שהמוח שלנו צריך. במידה ויש חוסר באומגה 3 בגוף, הדבר עלול לגרום לפגיעה ביכולת של התאים לשלוח פולסים חשמליים, ומכאן גם לשחרר מוליכים עצביים.

כאן בדיוק נכנס המלכוד, שמתחלק לשלושה תרחישים:

1. 1. כשאין מחסור באומגה 3: אם לילד אין מחסור, אך עדיין יש לו הפרעת קשב, מקור הקושי הוא אחר. במצב כזה, תוסף של אומגה 3 פשוט לא יעזור.

1. 1. כשיש שילוב של גורמים: ייתכן שיש מחסור באומגה 3, אך הוא משולב עם גורמים ביולוגיים או נוירולוגיים נוספים. במקרה הזה, מתן התוסף יסייע חלקית, אך לא יפתור את הבעיה במלואה.

1. 1. המצב האידיאלי: מצב שבו הפרעת הקשב נובעת בעיקר או אך ורק ממחסור באומגה 3. בתרחיש זה, נטילת התוסף תביא לשיפור ניכר ואפילו להעלמה של התסמינים.

אז למה לשאול בקבוצות פייסבוק או וואטסאפ זה לא הגיוני?

כי נכון להיום, אין בדיקת מעבדה שגרתית שיכולה למדוד במדויק את כמות האומגה 3 בתוך המוח (להבדיל מבדיקת דם כללית).

כשאת שואלת אמא אחרת אם התוסף עזר לילד שלה, התשובה שלה פשוט לא רלוונטית אלייך. את לא יודעת מה המקור הביולוגי לקושי של הילד שלה, ומה המקור לקושי של הילד שלך. אם לילד שלה זה לא עזר (כי אצלו המקור אחר), ואת תבחרי לוותר על זה למרות שאולי אצל הילד שלך יש מחסור, מנעת ממנו פתרון יקר ערך.

אז מה עושים?

מתייעצים עם רופא או אנשי מקצוע מוסמכים (כמו נטורופתים), מוודאים שאין מניעה רפואית לנסות, ובודקים את התוסף למשך מספר חודשים בצורה מבוקרת. גם אם הניסיון לא יצליח ולא תראו שינוי בקשב – לפחות תדעו ששללתם אפשרות אחת, וסימנתם X על סיבה פוטנציאלית בדרך למציאת המענה המדויק.