מיומנויות למידה – רקע וכמה “טריקים” ללמידה מהירה

מיומנויות למידה

במאמר זה תוכלו לקרא על מספר הצעות למיומנויות למידה במגוון נושאים – חלקם כלליים
 הנוגעים לכל תחום, נושא ומקצוע ואחרים ספציפיים – לדוגמה מיומנויות  למידה באנגלית.

ראשית כולנו חייבים להבין את ההבדל בין מיומנויות למידה לבין הוראה מתקנת ללקויות למידה.

מיומנויות למידה הן דרכי עבודה שנועדו לשפר  תהליך ותוצאות העבודה.
מיומנויות למידה עוזרות לכל תלמיד באשר הוא – בין אם הוא לקוי למידה או בעל הפרעות קשב וריכוז או בין אם הוא ילד ללא קשיים או אתגרים כלל.
על כן, רצוי וחשוב כי כל ילד ונער ילמד אסטרטגיות למידה.

הוראה מתקנת היא הוראה מותאמת לילדים שיש להם לקויות למידה. כלומר הוראה מותאמת/מתקנת עוקפת מספר קשיים הקיימים – ממש תהליך לעקוף פעולות שלמוח קשה לבצע אצל לקויי למידה.

לכן הוראה מתקנת היא הוראה מותאמת לילדים מאובחנים להבדיל מאסטרטגיות למידה שמתאימות לכל לומד באשר הוא.

כאשר אנו אומרים שמיומנויות למידה מיעלות משמעותית תהליך ותוצאות העבודה הכוונה היא כזו: ללמוד פחות זמן, בקלות יותר, באופן אפקטיבי יותר  ומובנה – זה מבחינת התהליך. לאחר תהליך נכון אנו רוצים תוצאות טובות – כלומר תוצאות שמביאות לכך שהידע נשמר לתמיד = נכנס לזיכרון לטווח רחוק וכמו כן אם אנו לומדים לא רק למען הידע אלא גם במסגרת לימודים – תוצאות כוללות בתוכן גם ציונים גבוהים יותר משמעותית.

במיומנויות למידה יש עשרות שיטות בעזרתן  למידה הופכת  ליעילה יותר אך ניתן לחלק אותן ל- 3 קטגוריות עיקריות:

  1. מיומנויות למידה שעוזרות לנו להטמיע את הידע במוח באופן נכון יותר.

זה השלב הראשון – זה השלב של התהליך העיקרי – זמן הלמידה ובתוכו יש אסטרטגיות למידה רבות מאוד.

    2.   מיומנויות למידה שעוזרות לנו להבין מה שאלו אותנו.

זה שלב משני וחשוב וגם בו יש כמה אסטרטגיות חשובות מאוד. זה ממש תהליך מובנה של הבנת השאלות. לאחרונה הגיעה אלי תלמידה ארבעה ימים לפני בגרות באנגלית כאשר לטענתה היא במצב טוב באנגלית עם אוצר מילים טוב אך במבחן מתכונת קיבלה 69 (חמש יחידות).

ציינתי בפניה מראש כי ניסים ונפלאות לא נראה בשלושה ימי למידה עד למבחן  ולכן אין בכוונתי לנסות לשפר את רמת האנגלית שלה. מבין אלפי מילים באנגלית שייתכן שהיא תפגוש בטקסט – הסיכוי שבדיוק יהיו מספר מצומצם ביותר של מילים שנצליח ללמוד בשלושה ימים הוא קלוש.

לכן, היה ברור כי כל שלושת הימים הנותרים עד לבגרות יוקדשו רק ובלבד ללמידת אסטרטגיות למידה.

על שלב שני זה – שלב עבודת הבנת השאלות לעומקן – ממש סוג של ניתוח השאלה עבדנו יותר מכל.
הציון בבגרות היה 96. עליה של מעל ל 30 נקודות.

לכן – חשוב שתבינו את חשיבות שלב זה.

     3.    שליפת הידע – אם בשלב הראשון הטמענו את הידע במוח – בשלב השני הבנו מה אנו נדרשים לבצע – ובשלב השלישי נלמד כיצד שולפים את הידע מהמוח בין אם השליפה של הידע נדרשת בעת מבחן או כי אנו צריכים את הידע לחיי היום יום בעבודה או בכל מקום אחר.

אלו שלושת הקטגוריות הראשיות: הטמעת הידע, הבנת השאלות(“מה רוצים ממני”) ושליפה של הידע.

כעת, כמה דגשים  בנוגע לתהליך הטמעת ידע:

במוח ישנם כמה מרכזי  זיכרון והטמעת ידע.

זו התורה כולה על רגל אחת של מיומנויות למידה בקטגוריה הראשונה – ככל שנלמד ביותר שיטות שיטמיעו את הידע במוח ביותר אזורים – שלב השליפה יהיה קצר יותר, מהיר ובקלות.

בפסקה הבאה אחזור על מה שבוודאי רובכם יודעים – יחד עם זאת – תזכורת חשובה:

יש מה שנקרא למידה שמיעתית – לשמוע למורה, להקשיב למרצה או לשמוע הקלטה. להם הכי קל – תוך כדי עשיית דברים אחרים פשוט מקשיבים.

למידה חזותית – דרך תמונות ומילה כתובה או קבצי וידאו. אצלי למשל עובדת בעיקר למידה חזותית -למידה כזו מאריכה את תהליך הלמידה מעט – ולפעמים אפילו הרבה – אך אין ברירה – אם כך בנוי המוח של ילד, נער או מבוגר – וזו מיומנות הלמידה שנכונה לו – דבר לא יוכל לשנות זאת. כדוגמה אומר שהדרך שלי לעקוף בעיה זו כאשר אני מקשיבה להרצאה זה לתמלל אותה. אני מפעילה קובץ וידאו או שמע על השמעה איטית של 0.75 מההשמעה הרגילה ואז פשוט כותבת כל מילה. מדהים כמה משפר את תהליך הלמידה במאות אחוזים.

למידה חווייתית – דרך הפעלות, משחקים וחוויות. רלוונטי גם לבוגרים. נער כזה ילמד במעבדה הרבה יותר מהר מאשר ילמד משמיעה או מדרך למידה חזותית.

מה חשוב מאוד לזכור בכל הקשור למיומנויות למידה??

כי על אף העובדה ששאלון ארוך של שכרבע לחלוטין יגלה לכם מה מיומנות הלמידה העיקרית עבורכם – תמיד מומלץ לשלב באופן קבוע אסטרטגיות למידה גם משתי הדרכים העיקריות.

לכן – חשוב שתאתרו (ניתן לרשום לי גם למייל ואשלח למי שרוצה) שאלון לאיתור מיומנות למידה עיקרית שמתאימה לכם ומכאן תדעו אלו אסטרטגיות למידה נכונה לכם.

אך זכרו – לאחר שתגלו מה הלמידה הנכונה לכם עליכם לשלב למידה אחרת. אם לדוגמה אתם לומדים באופן שמיעתי באופן הכי טוב – שלבו עדיין בארבעים אחוז מהלמידה שלכם למידה חזותית או חווייתית.

כרגע נעבור לשתי עצות חשובות מאוד מאוד –

למידה המקושרת למציאות תמיד תכנס מהר יותר לזיכרון לטווח ארוך ויותר מכך – לא יהיה צורך לחזור עליה לעיתים קרובות מידי על מנת לשמר את הידע.

עוד רגע אתן כמה “טריקים” מחדר העבודה שלי ושם תמצאו דוגמה ללמידה המקושרת למציאות.

שנית – למידה המקושרת רגשית לחוויה של הילד באותה מידה תיכנס  מהר יותר לזיכרון לטווח ארוך – והידע  הנלמד ייושם בקלות בהמשך.

עולם אסטרטגיות למידה הוא רחב ו יש עשרות אסטרטגיות. מאמר זה שאף לספק את התמונה הכוללת של עולם זה -הגישות – הקטגוריות. ללא ידע חשוב זה אנו נטיל ספק בחשיבותן של מיומנויות אלו.

כעת – אספק כמה דוגמאות מ “חדר העבודה” שלי או במילים אחרות דוגמאות קטנות לדרכי למידה והטמעת ידע.

1 – אוצר מילים באנגלית דרך מיומנויות למידה– בואו וראו כיצד אני יוצרת למידה מהירה פי 10 לפחות של מילים באנגלית תוך הקשר למציאות.

שאלה לילד: מכיר את חנות toys are us?  הילד יענה בוודאי – חנות משחקים גדולה ואהובה. לרוב הם גם בהתלהבות רק מהזיכרון של החנות.

כאן אני שואלת אותו: “אתה יודע מדוע קראו לחנות בשם זה?”

הוא כמובן לא יודע ואני מסבירה לו כי TOY זה צעצוע.

את הילדות אני שואלת “את אוהבת ללכת עם אמא לשופינג?” והן עונות בהתלהבות שכן.

כאן – כדי להוסיף רגש לעניין (זכרו הרגש יעזור להטמיע את הידע הנרכש) אני לא מיד עוברת איתן למילה החדשה אלא שואלת ” ספרי לי, מה את אוהבת לקנות שאת ואמא הולכות לשופינג?”. לאחר כמה תשובות בהתלהבות רבה אני מסבירה לה ששופינג נקרא שופינג משום ש shop  זה חנות.

הנה דוגמה נוספת – לרוב הילדים יש פלאפון. אני מתקשרת לילדה לידי ומבקשת ממנה לשים את הפלאפון של ה speaker   על מנת שאני אשמע את עצמי מדברת.

לאחר השעשוע הקטן הזה – אני שואלת אותה אם היא יודעת מדוע speaker נקרא כך? ואז מסבירה לה כי speak זה לדבר.

באמצעות שיטות אלו מעולם לא הייתי צריכה לחזור על מילים אלו יותר מפעמיים והילד זוכרת מילים אלו לתמיד – לעולמי עד 😊.

ודוגמה אחרונה בתחום של אנגלית (יש מאות כאלו – מאות מילים שהילד לומד בקלות מדהימה בעוד בלמידה רגילה ידרשו לו חודשים).

אני משתעשעת עם הילדה/ה ואומרת כי יש לי ילד בכיתה ששמו רן ו רן  תמיד אוהב לרוץ. את יודעת למה רן פשוט תמיד אוהב לרוץ? (הילדה כמובן עונה שלא) ואז אני עונה “משום ש run זה לרוץ.

ככה אנו עושים זאת באופן שמיעתי. כדי שאחרי כן היא באמת ת זכור את המילה run היא צריכה לקרא כמה פעמים את המשפט הבא כמו שהוא:

רן אוהבת לרוץ משום ש run  זה……”  הילדה משלימה את התרגום וגם קוראת מילים משום שכך היא תזכור גם איך כותבים את המילה run ולא רק את התרגום.

2 – דוגמה נוספת למיומנויות למידה הפעם דרך חיזוק ההקשר הרגשי לילד – כאשר אנו לומדים לכתוב טקסט טיעון משכנע עם המבנה החשוב שלו – בין אם זה בשיעור שפה בעברית ובין אם בשיעור שפה באנגלית – תמיד – אבל תמיד – הטקסטים הראשונים שהילדיםיכתבו יהיו על נושאים שקשורים לחיים שלהם.

הנה דוגמה לכמה טקסטים שכתבו השנה תלמידי כיתה ה’ בבית ספר בו לימדתי שפה:

א – משימת כתיבה: “במהלך שנת הלימודים, בשל משבר הקורונה נאלצנו לעבוד ללמוד חמישה ימים בשבוע כאשר מאז ומעולם למדנו בבית הספר שישה ימים. כעת, כאשר חולף משבר הקורונה אנו צפויים לחזור לשישה ימי למידה. יש הטוענים במשרד החינוך כי חמישה ימי למידה הטיבו עם התלמידים, ההורים והמורים ושיש להמשיך בכך. לעומת זאת יש מורים הטוענים כי לא ניתן להספיק ללמוד  את החומר בחמישה ימי למידה בלבד.
כתבו מכתב למנהלת בית הספר שלכם והביעו את דעתכם.”

ב – משימת כתיבה נוספת: “כתבו מכתב למנהלת בית הספר שלכם או לראש העיר ובו אתם מציעים הצעות התייעלות  בתוך מסגרת בית הספרית”.

בעוד שבמשימות אחרות משעממות אני צריכה לעבוד קשה על מנת לשפר את יכולת הניסוח שלהם – כאן הייתי צריכה לעצור אותם ולהסביר שזמננו מוגבל ואין מספיק זמן לכתוב כ”כ הרבה 😊 😊.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *