הכוח שבדמיון – ודרך מציאותית להגשים חלומות וללמוד להצליח

מל רובינס, אחת המובילות הבולטות בעולם ההתפתחות האישית ומנחת פודקאסט מצליח במיוחד, הקדישה פרק שלם לנושא מרתק: כיצד הדמיון שלנו משפיע על היכולת להגשמת מטרות וחלומות – ולא סתם דמיון, אלא כזה שמבוסס על מחקרי מוח עדכניים.

אולי זה נשמע לכם מוכר, אולי אתם מרימים גבה וחושבים: “באמת? שוב הטיפ הישן – פשוט לדמיין את התוצאה הסופית ולחכות שזה יתממש?” אני מבינה את הספק. גם אני, כששמעתי את הכיוון, ציפיתי ליותר. ממל רובינס מצפים לחדש ולהפתיע – ובאמת, היא הולכת הרבה מעבר לקלישאות.

המחקרים שמל שיתפה לא מציעים לנו לעצום עיניים ולדמיין את עצמנו מנצחים או מסיימים בהצטיינות – זה לא מספיק, ולעיתים אפילו לא מועיל. המוח שלנו, כך מסתבר, לא תמיד משתף פעולה עם דמיון קפיצה חדה אל הסוף. הוא עלול להתנגד לשינוי גדול ומהיר, גם אם מדובר בדמיון בלבד.

אז מה כן עובד?

הסוד הוא לדמיין את הדרך, לא רק את היעד. לפרק כל מטרה גדולה לסדרה של צעדים קטנים, ולדמיין את עצמנו מצליחים בכל שלב שבדרך – ממש כמו שעושים ספורטאים מקצועיים באימונים. הם לא מדמיינים רק את הניצחון בתחרות. הם מפרקים את המשימה לתרגילים קטנים, מתרגלים כל אחד מהם בנפרד, ורק אז בונים את השלם. כך המוח יוצר קשרים עצביים חזקים לכל חלק, וכשהרשת השלמה מתחברת – מגיעה ההצלחה.

המוח לא מבחין בין דמיון למציאות. כשאנו מדמיינים כל שלב קטן, אנחנו בונים במוח נתיבים עצביים חדשים, והופכים את המשימות הקטנות למוכרות וברורות. כך, גם בהגשמת חלום גדול – כמו מעבר לבית חדש, למשל – לא נדמיין רק את הרגע שבו אנחנו יושבים בסלון המושלם, אלא גם את החיפושים, את האריזה, את הקניות, את שיחות הטלפון, ואפילו את הרגעים הקשים בדרך. כשאנחנו מדמיינים כל שלב בפירוט, המוח משתף איתנו פעולה, לא נבהל, ומוכן לצעוד בדרך.

וזה הרגע לחיבור לעולם אסטרטגיות למידה לתלמידים

היכולת לפרק כל מטרה לימודית גדולה לרצף של משימות קטנות היא מיומנות זהב בתוך כלל האסטרטגיות למידה לתלמידים הקיימות ואותן אני מלמדת. בין אם לומדים לכתוב טקסט טיעוני, להבין שברים במתמטיקה, או כל ידע אחר – כל שלב בתהליך הוא חוליה קריטית. כל פעם שמתרגלים חלק קטן, בונים במוח רשת עצבים חזקה, שמתחברת לבסוף לתמונה שלמה של ידע וביטחון.

זו גם הסיבה שלמידה בקבוצה יעילה כל כך עם אסטרטגיות הוראה מתקנת – אפשר להתחלק במשימות, להתרכז בכל פרק קטן, ולסייע זה לזה לחבר את הכל לתהליך שלם.

לכן, בעיני, אחד הכישורים החשובים ביותר שמורה (או הורה) יכולים להעניק במסגרת אסטרטגיות למידה לתלמידים, הוא היכולת לפרק משימות גדולות לחלקים קטנים וברורים, ולתרגל כל חלק שוב ושוב, עד שהשלם נבנה – לא רק בדמיון, אלא במציאות.

הדרך להצלחה – בלימודים ובחיים – בנויה מצעדים קטנים, מדויקים ומודעים. בואו נלמד לדמיין כל שלב, ולא רק את קו הסיום. רק כך תיוולד מציאות חדשה.

זהו חלקו השני של הפוסט. חלקו הראשון מופיע בקישור זה.